בזוהר [בשלח מד, ב] כתוב כי חבקוק היה בנה של השונמית שהחיה אלישע, ושמו מרומז בדברים שאמר לה כאשר בישר לה על לידתו "למועד הזה כעת חיה את חבקת בן" [מלכים ב ד, טז, וראה להלן]. בזוהר נאמר שנקרא כך ע"ש שני חיבוקים שחיבקוהו, האחד של אמו [חובקת בן], והאחר של אלישע כשהחייהו.
חבקוק התנבא בימיו של מנשה בן חזקיהו מלך יהודה [סדר עולם רבה, כ][1], וקיבל מנחום האלקושי [ילקוט ריש נחום].
מצינו בגמרא [מכות כג, ב – כד, א] "שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה... בא חבקוק והעמידן על אחת... שנאמר [חבקוק ב, ד]: וצדיק באמונתו יחיה".
על הפסוק "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור" [חבקוק, ב, א] כותב רש"י [ע"פ תענית כג, א]: "עג עוגה חבקוק ועמד בתוכה, ואמר לא אזוז מכאן עד שאשמע מה ידבר בי [הקב"ה] על שאלתי זאת, למה הוא מביט ורואה בהצלחתו של רשע ומה אשיב אל הבאים להתווכח לפני".
אמרותיו ספר נבואותיו של חבקוק הוא השמיני ב"תרי עשר" שבתנ"ך.
האחרון בשלושת הפרקים המרכיבים את הספר עוסק בתפילה ושבח לה', ומסתיים בביטחון גמור: "ה' אלקים חילי, וישם רגלי כאילות ועל במותי ידריכני, למנצח בנגינותי" [חבקוק ג, יט].
עובדות והנהגות בספר מלכים ב פרק ד פסוקים ח-לז מובא המעשה הנ"ל: "ו