רבי אילא

[1] קבר יש"ו:
בספר שער הגלגולים לר' חיים ויטאל שנערך ע"י בנו הרב שמואל ויטאל מובא בטעות: "בלכתך מצפת לצד צפון, ללכת אל כפר עין זייתון, דרך אילן אחד של חרוב, שם קבור יש"ו הנוצרי. הנוסח הנכון הוא כמופיע להלן ע"פ כתב יד קדשו של ר"ח ויטאל  'דרך אילן אחד של חרוב של יש"ו הנוצרי'.
וילנאי [מצבות קודש ב, עמ' 354 הערה 33] מביא עדות נוספת, קדומה יותר, לציון הקשור ליש"ו באזור צפת. נזיר ספרדי מספר בשנת 1555 בקירוב: "בצפת אפשר לראות אבן ועליה סימן של יד ימנית עם חמש אצבעותיה. מספרים שזה סימן ידו של ישו הנוצרי... זה נמצא מחוץ לעיירה, בקיר של מעיין, מתחת לעץ צפצפה. כמטחוי קשת מהצפצפה ומהאבן גדל עץ חרוב, היהודים פה מספרים שישו התחבא במקום הזה והם סיפרו לנו: ישו שלכם שם ידו על האבן הזאת ורק נשאר עליה סימן כף ידו".
הדרך מצפת לעין זייתון יורדת עד היום מהרובע היהודי לכיוון צפון-מערב בפיתולים, עד הגיעה לנחל שכוי (ה'כראל'), ומשם היא מטפסת לעין זייתון. באמצע הדרך בין צפת לנחל שכוי קיים צומת דרכים: הישר צפונה ('הימני') לכיוון עין זיתים, ושמאלה ('השמאלי'), מערבה, לעבר הקטע הקניוני של נחל שכוי הנשפך לנחל עמוד. מצפון למזלג הדרכים, בין שתי הדרכים האלה ('באמצע ב' הדרכים האלו') קיים גם היום מישור נטוע זיתים ('בקעה גדולה של אילני זיתים'), התחום מצפונו על ידי נחל שכוי בקטע שבו הוא זורם ממזרח למערב לפני הפניה שלו דרומה לכיוון נחל עמוד ('ולקצה הצפוני של בקעה זו יש שם נחל מים שוטף... וזה הנחל נמשך ויורד לצד צפון של הבקעה הנזכרת'). בקירבת צומת הדרכים הנ"ל, במדרון שמעליו לכיוון מזרח, קיימת קבוצה של כמה עצי צפצפה בתפזורת, ומעליהם, במעלה המדרון, חלקת קרקע קטנה שגדלים בה כ-10 עצי זית עתיקים מאד (נ"צ 19618/26436). בין הצפצפות לעצי הזית העתיקים, בכפל קרקע בין שיפועי המדרון, גדלים שיחי פטל סבוכים המצביעים על מי-תהום וזרימת מים בעבר. סמוך לסבך פטל אחד ישנה ערמת עפר שתחומה בבסיסה המערבי על ידי קו של אבנים קטנות. נראה שבאזור זה הצביעו בתקופת האר"י ועוד לפניו על מקום יש"ו או על טביעת כף ידו. במקום זה קיימים הסימנים המוזכרים בשער הגלגולים ובתיאור הנזיר הספרדי: קירבה לצומת הדרכים הנזכר, עצי צפצפה (כיום צעירים, אך אולי במקום שפעם עמדו גם בעבר עצי צפצפה), עצי זית (העתיקים שביניהם יכולים להיות בני 500 שנה ויותר, אם כי דרושה בדיקת גיל שטרם נעשתה), וסימנים לזרימת מים בעבר ('מעיין'). כ-300 מ' ממערב למקום זה נמצא עץ חרוב בודד (שאותר וצולם על ידי יוסי סטפנסקי בשנת 1988), אולי נצר לעץ חרוב שבלט בשטח גם אז (כפי שמוזכר בשער הגלגולים). אולי ניתן עוד למצוא את 'קיר המעיין עם סימן כף ידו של יש"ו' (אולי מאובן על סלע גיר זקוף) אם ינוקו סבכי הפטל באזור הצפצפות וערמת העפר שלידם.
יש לציין, שקיימת מסורת יהודית קדומה על צליבת יש"ו בטבריה, קבורתו הזמנית בעיר זו, וקבורתו הסופית אי שם בגליל. במסורת זו לא מוזכר המקום המדוייק של קבורתו הסופית, וצפת אינה מוזכרת עד למקורות המאה הט"ז לסה"נ, כאמור. על מסורת צליבת יש"ו בטבריה, ראה: ריינר תשנ"ו א, עמ' 306-315 (ושם מקורות והפניות ל'ספר תולדות יש"ו', שקטעים ממנו נתגלו בגניזה הקהירית); הרב אברהם מרדכי הלוי הורוויץ, השתטחות על קברי צדיקים ומקומות קדושים, נועם (שנתון לבירור בעיות בהלכה), כרך יב (תשכ"ט), עמ' קצה-קצח; אהרן בי"ר, מסורת יהודית על קבר ישו, דפים למורי דרך, תמוז תשל"ה (יולי 1975), עמ' 9-11.

[2] באר, בערבית.