ט׳ אב
פטירתו: לפי הנאמר בתלמוד שכשנהרג ר' אלעזר המודעי מיד גרמו עוונות ונלכדה ביתר, ונאמר במשנה דתענית שביתר נלכדה בט' באב, מכאן שגם ר' אלעזר המודעי נהרג בט' באב
תנא בן הדור השלישי, דודו של בר כוכבא (ראה להלן עובדות והנהגות).
מכונה 'המודעי' מפני שהתגורר בהר המודעי – מודיעין. [רש"י בבא בתרא י, ב].
תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי [בבא בתרא י, ב] וכנראה גם של רבי טרפון שאותו כינה 'רבי' [יומא עו, א].
על חשיבותו ניתן ללמוד מהמשפט שהיה שגור בפיו של רבן גמליאל: "עדיין צריכין אנו למודעי" [שבת נה, ב ועוד][1].
אמרותיו
"רבי אלעזר המודעי אומר: המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמלבין פני חברו ברבים והמפר בריתו של אברהם אבינו והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא" [אבות ג, יא].
"רבי אליעזר המודעי אומר: צדקה תרומם גוי - אלו ישראל, כדכתיב [שמואל ב ז, כג]: 'ומי כעמך ישראל גוי אחד', וחסד לאומים חטאת - כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא לחרף אותנו בו" [בבא בתרא י, ב].
"ר' אלעזר המודעי אומר: כל מי שיש לו מה יאכל היום ואומר מה אוכל למחר, הרי זה מחוסר אמנה" מכילתא בשלח ב].
"וישמע יתרו כהן מדין - מה שמועה שמע ובא ונתגייר?... ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע [ובא], שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה... נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול בא לעולם? אמר להם... כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם, אמרו לו: מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא?... אמר להן: כבר נשבע שאינו משחית כל בשר. ומה קול ההמון הזה ששמענו? אמר להם: חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם, וביקש ליתנה לבניו" [זבחים קטז, א].
עובדות והנהגות
שלוש שנים ומחצה הקיף אדריינוס את ביתר במצור, והיה רבי אלעזר המודעי יושב על השק ועל האפר ומתפלל בכל יום ואומר: ריבון העולמים, אל תשב בדין היום, אל תשב בדין היום. רצה אדריינוס לעזוב את העיר ולהסיר את המצור מפני שכבר התייאש מלכבוש את העיר, אך כותי אחד אמר לו: לא תלך לך, מפני שאני יודע מה יש לעשות על מנת שתיפול העיר לידך. נכנס אותו כותי העירה דרך ביב השופכין, מצא את רבי אלעזר המודעי עומד ומתפלל ועשה עצמו כלוחש לתוך אוזנו של רבי אלעזר. ראוהו בני העיר, הביאוהו לפני בר כוכבא[2] ואמרו לו: ראינו את הסבא הזה משוחח עם רבי אלעזר דודך. שאל בר כוכבא את הכותי: מה אמרת לו ומה ענה לך? אמר לו: אם אומר לך יהרגני המלך ואם לא אומר תהרגני אתה - מוטב שיהרגני המלך. שאל בר כוכבא את רבי אלעזר: מה אמר לך אותו כותי? אמר לו: לא כלום. מה אמרת לו? אמר לו: לא כלום. בעט בו בעיטה אחת והרגו. יצאה בת קול ואמרה: 'הוי רועי האליל עוזבי הצאן, חרב על זרועו ועל עין ימינו, זרועו יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה' [זכריה יא, יז] - הרגת את רבי אלעזר המודעי זרוען של כל ישראל ועין ימינם, לפיכך זרועו של אותו האיש יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה. מיד נלכדה ביתר ונהרג בר כוכבא [ירושלמי תענית ד, ה].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בנבוריא[3]:
"נברתין, מחוץ לכפר קבר ר' יעקב איש כפר נבוריא ור' אלעזר המודעי ז"ל[4] במערה סגורה". [כת"י מוסקבה]
"משם הלכנו לנברתין. שם ר' יעקב דמן נבריא, ור' אלעזר המודעי סמוכים זה לזה". [רבי משה באסולה]
"נברתין, מקום חרב. ושם קרוב לאם הדרך קבורת ר' יעקב איש נבוריא ורבי אלעזר המודעי, ושניהם מצויינים יחד". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים (בשינוי קל); זכרון בירושלים]
"נבורתין, לימין הדרך מערה ועליה בנין. ואשנב קטן בבנין, ואין להכנס לתוכו. שם קבור ר' יעקב איש נבוריא ור' אליעזר איש המודעי". [ידי משה]
"נביארתען, קרוב לאם הדרך[5] קברי רבי אליעזר המודעי ורבי יעקב איש נבוריא, ועל שניהם מצבה אחת[6]". [בשינויים קלים: שערי ירושלים; מבשרת ציון; מסעות משה; טוב ירושלים]
מיקום וזיהוי הקבר
בערוץ הואדי שממערב לחורבה, קרוב לדרך נבורתין-עמוקה, נמצאת מערת קבורה עם כוכים המיוחסת למקום קבורתם של ר' אלעזר המודעי ויעקב איש כפר נבוריא. תאור עולי הרגל על מערה סגורה שעליה בנין ובתוכה אשנב קטן, ומצבה אחת על שניהם, נמצא כיום במערה המצויינת. פתח המערה נמוך ודי בכך שהיה חסום לגישה בעפר בכדי לכנותה סתומה או סגורה, וכן בית עליה בדרך כלל זה פתח יפה של מערה. האשנב הקטן נראה בעליל בפנים, כשהקבר נמצא בחדר הפנימי ומהחדר החיצוני הוא נראה בכמין אשנב. היו שכתבו כי שניהם קבורים תחת מצבה אחת, כנראה כוונתם למערה אחת. בפנים המערה כוך נוסף מצד שמאל, מעבר לכוך הנמצא ב'אשנב'. [יש להוסיף כי הנחל העובר מתחת למערה זו נקרא 'קלעת אס-צידיק', דבר המרמז כי באזור זה קברו של הצדיק].