א׳ תשרי
רבי דוסתאי בן רבי ינאי
תנא בן הדור החמישי, בנו של ר' ינאי[1].
הביא דברים משמו של רבי מאיר [משנה אבות ג, ח; עירובין נח, א ועוד] ויתכן שהיה תלמידו.
בירושלמי [דמאי ז, ז] חולק עם רבי.
אמרותיו
"אמר ר' דוסתאי בר' ינאי: מפני מה אין חמי טבריא בירושלים? כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו, ונמצאת עליה שלא לשמה" [פסחים ח, ב][2].
"דרש רבי דוסתאי ברבי ינאי: בוא וראה שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם. מידת בשר ודם, אדם מביא דורון גדול למלך - ספק מקבלין אותו הימנו ספק אין מקבלין אותו הימנו, [ואם תמצא לומר מקבלים אותו הימנו] - ספק רואה פני המלך ספק אינו רואה פני המלך. והקדוש ברוך הוא אינו כן, אדם נותן פרוטה לעני - זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר [תהלים יז, טו]: 'אני בצדק אחזה פניך, אשבעה בהקיץ תמונתך'" [בבא בתרא י, א].
עובדות והנהגות
ר' אחי בר' יאשיה ביקש מר' דוסתאי ב"ר ינאי ומר' יוסי בר כיפר שיגבו למענו חוב כספי בנהרדעא. כאשר דרשו מהם בעלי החוב לקבל עליהם את האחריות על הכסף משעה שיבוא לידיהם, סירבו החכמים לעשות זאת. בעלי החוב דרשו לקבל את כספם בחזרה ור' דוסתאי ברבי ינאי הסכים אך ר' יוסי בר כיפר סירב, ובתגובה הכו אותו בעלי החוב. שאל רבי יוסי את רבי דוסתאי מדוע לא סירב אף הוא, ענה לו רבי דוסתאי: "אותן בני אדם הן אמה וכובען אמה [גבוהים ובעלי לבוש מאיים. רש"י], ומדברין מחצייהן [בעלי קול עבה, עד שנראה שדיבורם יוצא מטבורם. רש"י], ושמותיהן מבוהלין, ארדא וארטא ופילי בריש, אומרין כפותו - כופתין, אומרין הרוגו - הורגין, אילו הרגו את דוסתאי, מי נתן לינאי אבא בר כמותי?" [גיטין יד, א-ב].
עולי הרגל ומקורות
ע"פ חלק מעולי הרגל[3] מקום מנוחתו בעכברה:
תוצאות ארץ ישראל, קברי אבות, כפתור ופרח, כת"י מוסקבה, כתב מר' יצחק בן אלפרא, רבי משה באסולה, ספר גירושין לרמ"ק, ידי משה, שערי ירושלים (מבשרת ציון), מסעות משה, טוב ירושלים.