תנא היה, ושימש כמתורגמנו של רבן גמליאל דיבנה [ברכות כז, ב]. רש"י [שם] מבאר: "שהיה עומד לפני רבן גמליאל ומשמיע לרבים את הדרשה מפי רבן גמליאל". מעשרה הרוגי מלכות [איכה רבה, ב, ד], והיה אז בן ק"ל שנה. "ואחריו ר' חוצפית ביום עברה, עוף הפורח נשרף בהבל פיו כבמדורה" [קינת ארזי הלבנון]. "היה שקול כיונתן בן עוזיאל... היה שונה מאה ושמונים פנים בתורת כהנים, והיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, ועל טהור טמא ומראה לו פנים, והיה יודע בשבעים לשון ובקי בהן" [מעשה עשרה הרוגי מלכות נוסחא ב (אוצר המדרשים – אייזנשטיין)]. רבי חוצפית היה בין החכמים שהיו בציפורי: "אמר ר' יהושע מעשה בארבעה זקנים שהיו יושבין אצל ר' אליעזר בן עזריה חרש בציפורי ר' חוצפית ור' ישבב ור' חלפתא ור' יוחנן בן נורי" [תוספתא כלים ב, ב].
אמרותיו "אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע אם אין לו מזכה הוא בתוך שדהו כל שהוא. היתה לו שדה ממושכנת בעיר כותבין עליה פרוזבול. רבי חוצפית אומר כותבין לאיש על נכסי אשתו וליתומים על נכסי אפוטרופין" [משנה שביעית י, ו].
עובדות והנהגות "ואחריו [אחרי רבי יהודה בן דמא][1] הוציאו את ר' חוצפית המתורגמן. אמרו עליו שהיה בן מאה ושלשים שנה כשהוציאוהו ליהרג, והיה יפה תואר ויפה מראה, ודומה למלאך ה' צבאות. באו והגידו למלך את יפיו ואת שיבתו, ואמרו לו: בחייך אדוני תרחם על הזקן הזה. אמר הקיסר לר' חוצפית: בן כמה שנים אתה? אמר לו: בן מאה ושלשים שנה לבד מיום אחד, ובקשתי ממך שתמתין לי עד שימלא יומי. אמר לו הקיסר: מה לך שתמות היום או למחר? אמר לו: כדי שאקיים עוד שתי מצוות. אמר לו: איזו מצוה אתה רוצה לעשות? אמר לו: לקרוא קריאת שמע ערבית ושחרית, להמליך עלי את שם הגדול והנורא המיוחד. אמר לו הקיסר: עזי פנים ועזי נפש! עד מתי אתם בוטחים באלהיכם שאין בו כח להציל אתכם מידי, שהרי אבותי החריבו את ביתו, ואת נבלת עבדיו נתנו סביבות ירושלים ואין קובר. ועתה אלהיך זקן הוא ואין לו כח להציל עוד, שאילו היה בו כח היה נוקם נקמתו ונקמת עמו ונקמת ביתו, כמו שעשה מפרעה ומסיסרא ומכל מלכי כנען. וכששמע ר' חוצפית כך בכה בכי גדול, ואחז בבגדיו ויקרעם על גידוף השם יתברך ועל חרפתו, ואמר לקיסר: אוי לך קיסר! מה תעשה ליום אחרון כשיפקוד השם יתברך על רומי ועל אלהיכם. אמר המלך: עד מתי אתווכח עם זה, וציוה להרגו ויסקלוהו ויתלוהו, ואז באו שריו וחכמיו וחילו פניו לקברו, כי חמלו על שיבתו. ויאמר המלך לקבור אותו, ויבואו תלמידיו[2] ויקברוהו ויספדוהו הספד גדול וכבד מאד" [מדרש אלה אזכרה (אוצר המדרשים – אייזנשטיין)]. יש האומרים שאלישע בן אבויה יצא לתרבות רעה לאחר שראה את לשונו של רבי חוצפית המתורגמן מוטלת באשפה [חולין קמב, א].
עולי הרגל ומקורות מקום מנוחתו ליד צפת, בירידה לנחל עמוד ונחל שכוי:
"בלכתך מכפר הדהאריא"ה הנזכר שבמערב צפת, בדרך הנמשך ממנה תחת בית הקברות והולך לצד צפון ונמשך עד נחל מים הנקרא כרא"ל, כמו שיתבאר למטה. ואמנם בדרך הזה יש אילני זיתים רבים. ובהגיעך שם תתחיל לרדת בהר ההוא לראש נהר המים הנזכר שבו טוחנין החיטים, ושם חפירה אחת, כי הוא מקום מחצב של אבנים, ושם קבור עדינו העצני. ורחוק ממנו מעט יש מחצב אחר, ושם קבור ר' חוצפית התורגמן". [ר' חיים ויטאל] "לצפת תבב"א... והלכנו אצל יהוידע הכהן לפי שהוא בשיפולי ההר, וזה כמו ב' שנים שנתגלה מכתבי האר"י [נתן] סימן עליו, והיא אבן גדולה ויש בה כמו פתח מצד צפון, וכן נתן רבינו סימן, הלכנו שם. סמוך לו עדינו העצני מגבורי דוד, גם היא אבן. סמוך לו באר עמוק עמוק, שם חוצפית המתורגמן". [איגרת אחד התלמידים לר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי (תלמיד האוה"ח)] "ביום שני הייתי אני לבדי בלא חברי רבי יהודה אליעזר על קבר התנא רבי חוצפית המתורגמן, אחד מעשרה הרוגי מלכות, ועל קבר יהוידע הכהן המונח סמוך לשם". [ימי מוהרנ"ת] "נגד הר תבור, יש שם בור עמוק, ואומרים ששם מונח ראש ר' חוצפית המתורגמן". [קורות העתים] "ומרחק רב מבית החיים, לכתת בהילוך אבנים הרגלים, בבור ריק בלי מים חוצפית המתורגמן דשבק לן חיים, שמסר נפשו לקדש שמך... כך הוא גבול החרמון ובתחתיתו יהוידע הכהן נטמן". [יד אהרן] "עיר הקודש צפת ת"ו... ועתה הולכים מרבי פנחס בן יאיר לר' חוצפית המתורגמן לצד צפון, ויש מחצב בור, ושם מנוחתו. והוא מעשרה הרוגי מלכות". [חיבת ירושלים] "ברחובות הישמעאלים בצפת יש שני מקומות, אחד בגובה העיר למזרח ושמו דהרייא העליון, והשני בשיפוע ההר למערב ונקרא דהרייא התחתון. ושם קבר עדינו העצני הנזכר בשמואל ב [כג, ח] לפי הקבלה, והוא במקום מחצב אבנים. וקרוב אליו מחצב אחר, ושם קבר ר' חוצפית המתורגמן מהרוגי מלכות, והוא בבור גדול ועמוק אשר הושלך שם לפי הקבלה... ולמטה בדרך הזה לצד מזרח יש מערה, ובה קבורים יוסי בן יועזר ויוסי בן משולם ויוסי בן יוחנן". [בשינויים קלים: שערי ירושלים; מבשרת ציון] "בצפת... וגם הלכנו רחוק הרבה מציון רבי פנחס בן יאיר, ושם היה בור עמוק ששם מונח רבי חוצפית המתורגמן מעשרה הרוגי מלכות". [ימי שמואל]
דרכי גישה כביש הכניסה הדרומית לצפת, פונים שמאלה לכיוון בית העלמין וממשיכים עד הכיכר, בכיכר ממשיכים ישר בכביש לבית העלמין ולאחר כ-330 מטר פונים שמאלה, עוברים מתחת לכביש 89 וממשיכים בדרך עד לאנדרטה. לפניה פונים בדרך עפר שמאלה וממשיכים כ-130 מטר [עוברים בדרך מבנה עם כיפה] עד לשילוט המפנה לציון יהוידע
מיקום וזיהוי הקבר דהריאה התחתונה, מקומה בערך בכניסה התחתונה החדשה של צפת [מערב], ובכל שטח אזור התעשיה. מאזור זה מופיעים במפה העתיקה שני דרכים היורדים לנחל עמוד. האחד דרך אזור חברת החשמל, והשני דרך נחל שכוי [כיום דרך מסומנת כשביל מטיילים], והיא מגיעה לחיבור של נחל שכוי עם נחל עמוד – המקום המכונה ע"י ר' חיים ויטאל ראש נהר הטחנות [ואדי א-טואחין]. לפי תיאורו של ר' חיים ויטאל, יש ללכת מכיוון בית הקברות מעט צפונה, ומשם לרדת מעט לכיוון הנחל, ושם מחצב אבנים. אצל חלק מעולי הרגל מתואר המקום כבור או באר גדול, בעל חיבת ירושלים השכיל לומר מחצב בור. מכאן ברור שבסמוך למחצב האבנים ישנו הבור הגדול, ולכך טעו וסברו שהוא נקבר בבאר. בדיוק בדרך ההולכת לכיוון הכרא"ל, לפני הירידה לנחל, ישנו מחצב אבנים עתיק ובסמוך לו באר גדולה. מאחר ועדותו של האר"י ז"ל גוברת על כולם הרי שקברו במחצב ולא בבאר. [כיום מסומן מקום הקבר בטעות דרומה יותר, במקום שאינו לא מחצב אבנים ולא בור או באר גדולה].
[1]במעשה עשרה הרוגי מלכות נוסחא ב' נכתב שרבי חוצפית הוצא להורג אחרי רבי חנינא בן חכינאי.
[2] במעשה עשרה הרוגי מלכות נוסחא ב' נכתב שהוצא להורג עם תלמידיו.