רבי יהודה נשיאה (בניו, ותלמידיו – בי דינא דשרו משחא)
"רבי יהודה נשיאה היה בנו של רבן גמליאל (השלישי) בר רבי" [רש"י תענית כד, א], דהיינו נכד רבי יהודה הנשיא.
חי בטבריה, ועמד בקשר עם ר' אושעיא רבה, ר' יוחנן וריש לקיש.
ר' יהודה נשיאה ובית דינו מכונים בגמרא 'בי דינא דשרו מישחא' – משום שהתירו שמן של עובדי כוכבים [גיטין עב, ב ורש"י שם; עבודה זרה לו, א-לז, א].
אמרותיו
רבי יהודה נשיאה העניק ערך רב ללימוד תורה של ילדים, כפי שמשתקף מאמרותיו: "אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל [פיהם של] תינוקות של בית רבן... ואמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש" [שבת קיט, ב].
"אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה נשיאה: מאי דכתיב וידי אדם מתחת כנפיהם - ידו כתיב, זה ידו של הקדוש ברוך הוא שפרוסה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מיד מידת הדין" [פסחים קיט, א].
עובדות והנהגות
על הכבוד שנהגו ברבי יהודה ואחיו, מפני שהיו בניו של רבן גמליאל מסופר: "מעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שנכנסו אצל רבי זכאי לכבול והמשיכו אנשי העיר לפניהם צינורות של יין וצינורות של שמן" [שמחות ח, ד].
פעם גזר רבי יהודה נשיאה תענית, וביקש רחמים ולא ירדו גשמים. אמר: ראו מה בין שמואל הרמתי ליהודה בן גמליאל, אוי לו לדור שכן נתקע, אוי לו למי שעלתה בימיו כך. חלשה דעתו של רבי יהודה, ומיד ירדו גשמים [תענית כד, א].
בירושלמי [סנהדרין ב, ו] הובאו ב' עובדות. האחת, כי ר' יהודה נשיאה היה לבוש בגדי אותניתיה, ופירש בפני משה [לפי פירוש אחד] שהיה הבגד מלוכלך, מאוס ומעושן. השניה, כי יצא ר' יהודה לקראת ר' יוחנן בחלוקא דכיתנא, ופירש הפני משה שהיה זה בגד הפשתן העוטף את הגוף, והיינו שלא היה לובש את בגד הצמר העליון. שני סיפורים אלו באו לומר שעל אף היותו נשיא, היה הולך בבגדים פשוטים מרוב צניעותו.
מקורות:
"בכפר אבנית ר' זמרא ור' יודן הנשיא". [כת"י אילן א']
"ומשם [מפרעם] הלכתי לאבנית, שם מערה יפה לר' יהודה נשיאה ותלמידיו בי דינא דשרו משחא". [רבי משה באסולה]
"אבנית, בכיפה קבור בו ר' יהודה הנשיא ובמערה קבורים בני אביי ובני ר' פפא". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקייא]
"אבנית, שם קבורת ר' יהודה נשיאה[20] ועליו כיפה". [איגרת יחוס הצדיקים; גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים] "אבנית, שם קבורת רבי יהודה נשיאה, ובסמוך מערה מלאה כוכין ושם בני רב פפא ובני אביי". [משה חיים קאפסוטו]
"ומשם [מבניהו בן יהוידע] לערך חצי תחום שבת, הלכנו לקבר של רבי יהודה נשיאה, ועליו בנין חומה יפה, והכיפה נפלה לתוכה". [אהבת ציון]
"אבנית, כפר חרב וכיפה עומדת שם והיא קבר ר' יהודה הנשיא". [ידי משה]
"כפר אבנית, בראש ההר אשר שם קבר ר' יהודה נשיאה נכד רבינו הקדוש, מבי דינא דשרי משחא ותלמידיו, רחוק אלף אמה מקבר בניהו בן יהוידע, ועליהם בנין הרוס". [שערי ירושלים (מבשרת ציון)]
"אבנית, שם קבורת רב חסדא ז"ל. ועוד שם מצד אחר בתוך ההר ר' יודן הנשיא ושני בניו ז"ל, ועל קברו אילן אחד. וצדיקים אחרים לא נודעו שמותם, זכר כולם לברכה". [יחוס הצדיקים (טולידאנו)]
"ממערת אביי ורבא עלינו רק מעט אל ראש פסגת ההר, ושם ציון קבר רבי יהודה נשיאה נכד רבינו הקדוש. הציון הוא למעלה על השדה, ועליו בנין חרוב, ואך קשתות העליה עומדים עוד". [מסע מירון]
"אבנית, כפר חרב קרוב לצפת. בראש ההר מקום קבורת ר' יהודה נשיאה נכד רבינו הקדוש ותלמידיו, רחוק אלף אמה מקבר בניהו בן יהוידע, ועליהם בנין הרוס". [מסעות משה]
"אבנית, כפר חרב למזרח צפת אצל ביריא, בראש ההר קברי ר' יהודה נשיאה נכד רבינו הקדוש ותלמידיו, במזרח ההר רחוק אלף אמה מקבר בניהו בן יהוידע". [טוב ירושלים]
מיקום וזיהוי הקבר
קברם של רבי יהודה נשיאה ותלמידיו [ואולי אף בניו], נמצא בצד המזרחי של הגבעה, בראש הגבעה. המקום היה בעבר קבר נערץ אצל תושבי הכפר בנית [איבנית/יבנית] ונקרא בפיהם שיח' בנית. יתכן כי המערה הנמצאת מתחתיו [משמאל] המיוחסת בטעות לאביי ורבא היא זו שנזכרה אצל חלק מעולי הרגל כמערת רבי יהודה נשיאה, ובסוף המערה הארוכה, בצד ימין, ישנו הקבר שעליו נבנתה המצבה העליונה, כדרכם של בוני המצבות דאז, והוא אכן מכוון תחת מקום המצבה הבנויה כיום. [בתאור החורבות של הכפר בשנת 1974, מצויין כי יש גל אבנים בראש הגבעה/שיא השלוחה, שהוא אבני גויל-שרידי מבנה הרוס, ובסמוך לו עץ תאנה קדום. המיקום הינו 30 מטר מערבית ממערת 'אביי ורבא' [המוטעית], וזה יותר מערבית מהציון כיום, בתוך המחנה. הציון כיום הינו במקום שהיה המגדל, אולם מערבית-צפונית לו היה גל האבנים בראש הגבה/הגבעה].