רבי יהושע דסיכנין | צדיקים

רבי יהושע דסיכנין, אמורא בן הדור הרביעי, תלמידו של ר' לוי שמסר מאמרי אגדה רבים משמו.
"דרשן גדול בימי ר' יוחנן" [יוחסין].

אמרותיו
"אמר רבי יהושע דסיכנין: כשבא הקב"ה לבראות את חוה מן אדם, היה מתבונן מהיכן לבראות אותה, שנאמר [בראשית ב, כב]: 'ויבן ה' אלהים את הצלע וגו', אמר הקב"ה: לא אברא אותה מן העין - שלא תהא עינה רמה, ולא מן האוזן - שלא תהא צוותנית, ולא מן הפה - שלא תהא דברנית, ולא מן היד - שלא תהא גונבת, ולא מן הרגל - שלא תהא פרדניתא [= יצאנית], מהיכן אברא אותה? מן אבר הצנוע שיש בו - מן הירך. ואף על פי כן לא הועיל כלום, וכל מה שנתכוון הקב"ה שלא יהא בה - כולהון הן בכשרות שבהן" [דברים רבה ו, יא].
"אמר ר' יהושע דסיכנין... אתה למד שיש לשמים פה, ולב, ואוזן. פה מנין? דכתיב [תהלים יט, ב]: 'השמים מספרים כבוד אל'. ולב מנין? דכתיב [דברים ד, יא]: 'וההר בוער באש עד לב השמים'. ואוזן מנין? דכתיב [דברים לב, א]: 'האזינו [השמים]'" [דברים רבה י, ד].
"ר' יהושע דסיכנין אמר: ששה פעמים כתיב בה נפש כנגד ששת ימי בראשית, אמר הקב"ה לנפש: כל מה שבראתי בששת ימי בראשית, בשבילך בראתי, ואת גוזלת וחוטאת וחומסת" [קהלת רבה ו, א].

עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בסכנין[1]:
"ומשם הלכנו לכפר סיכנין, שם ר' יהושע דכפר סיכנין בארון של אבן, וכיסוי של אבן עליו[2], כלי נאה מאד. ושני צדיקים אצלו בארונות כיוצא בזה, והם בתוך בית אחד. ולמטה מהם, בשדה, צדיק אחר, לא ידענו שמו". [תוצאות ארץ ישראל]
"סכנין, שם ר' יהושע דסכנין[3] ואשתו, במערה אחת". [כת"י אילן ג']
"בסכנין נקבר ר' יהושע דסיכנין ואשתו, ו[בטבריה][4] ר' ירמיה, וקברו עומד, ור' מאיר". [כת"י אילן ב']
"מכפר כנה באים לכפר סכנין, והוא חרוב. ומראים שם מצבת קבר יפה מאד. ולפי אחדים הוא קבר ר' יהושע דסכנין ולפי אחרים הוא קבר ר' שמעון חסידא. ויש שם עוד קברים עתיקים אך במשך הזמן נמחק הכתב מעליהם ולא נודע מי הם". [שבילי דירושלים]
"בסכנין, ר' יהושע דסכנין ואשתו, במערה אחת במזרח הכפר". [כת"י אילן א']
"סכנין, שם קבורת ר' יהושע דסכנין ואשתו בכיפה, ור' שמעון הסכניני". [יחוס הצדיקים]
"סכנין... רבי יהושע דסכנין ואשתו ורבי שמעיה הנזכר בזוהר פרשת בלק". [חיבת ירושלים בשם שבחי ירושלים[5]]

דרכי גישה
בצומת כרמיאל מערב אשר בכביש 85 פונים לכביש 784 ונוסעים כ-8 ק"מ עד לצומת יובלים, שם פונים שמאלה לכביש 805. לאחר כ-3.2 ק"מ, בכיכר, פונים בפניה חדה שמאלה לרחוב הראשי עד סופו (ממשיכים כ-600 מטר). לאחר מכן פונים שמאלה לסימטא צרה. לאחר כ-20 מטר חונים ופונים שמאלה לסימטא אשר בסופה אילן עתיק, שם מערת ר' יהושע דסכנין, ר' שמעון הסכניני, ר' שמעון חסידא ור' שמעיה חסידא.

מיקום וזיהוי הקבר
קברו של ר' יהושע דסכנין[6] נמצא למרגלות גבעת היישוב הקדום, בצידה המזרחי, ליד בית הקברות הנוצרי של היישוב. הקבר הוא 'קבר-בנין'[7] מפואר (מאוזוליאום) שנבנה מאבני גזית, עם פתח מקורי בחזית. בחדר הקבורה שבתוך המבנה – אבני ריצוף, תאים חצובים ומשכבי-קבר מקוריים, וכן ארון קבורה (סרקופאג) גדול מעוטר בתבליטים. הארון הוא כנראה זה שצויין במהלך הדורות כקברו של ר' יהושע דסכנין (ואשתו). בחדר מונחים גם ארונות אחרים עם מכסים גמלוניים וקרנות בפינותיהם. אלה כנראה הארונות שצויינו בעבר כקבריהם של ר' שמעיה חסידא ור' שמעון הסכניני. התיאור של בעל תוצאות ארץ ישראל תואם להפליא את המציאות בשטח. ממזרח לבנין הקבר – עץ שזיף גדול ועתיק.
יש להוסיף כי הצדיק הנוסף הנזכר בתוצאות ארץ ישראל למטה מר' יהושע בשדה, כנראה שהוא המצויין כיום במפות העתיקות בשם שיח' אבו-עיסא. זהו קבר קדום מאד הנמצא בתוך בית קברות עתיק בתחתית הכפר, כשני מפלסים מתחת לר' יהושע.

[1] בפי הערבים: נבי א-צדיק, או מקאם אל-צדיק.

[2] קבורת ר' יהושע דסיכנין בארון אבן עם כסוי אבן נזכרת גם בטוב ירושלים.

[3] קבורת ר' יהושע דסיכנין בסכנין נזכרת בסתמיות באיגרת ר' שלמה בן ר' שמעון דוראן. קבורתו עם אשתו נזכרת באיגרת יחוס האבות מאלמוני, באיגרת מספרת יחסותא דצדיקיא, בגלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש, בידי משה, בשבחי ירושלים, בזכרון בירושלים, בשערי ירושלים ובמבשרת ציון.

[4] תוקן בהיותו טעות ברורה, וראה לעיל הערה 3.

[5] הדברים לא נדפסו בשבחי ירושלים.

[6] לערבים תושבי סכנין יש אגדות סביב צדיק זה, על מלחמתו נגד עובדי מזלות ואלילים ונגד הרומאים, ועל כך 'שהרומאים העלו אותו באש עם בנותיו וספר התורה בידו' (סיפור שמסופר במקורות היהודיים על ר' חנינא בן תרדיון), ואת אפר גופותיהם הביאו לקבורה בקבר אבן – הוא הסרקופאג במקום [מתוך: מפת סח'נין, עירית סח'נין, 1999].

[7] קבר בנין הוא המונח התלמודי למאוזוליאום: מבנה קבורה הבנוי למעלה מן הקרקע - מעל הקבר. ראה: סנהדרין [מז, ב - מח, א]; עבודה זרה [נד, ב]; מועד קטן [ח, ב].