א׳ תשרי
ר' נחוניא בן הקנה
רבי נחוניא בן הקנה היה תנא.
בסדר הדורות מובא: "בזמן הבית, תלמיד רבן יוחנן בן זכאי, חכם גדול וחסיד, ועשה ספר הבהיר על סודות הקבלה... והוא רבו של ר' ישמעאל כהן גדול".
נקרא 'איש אמהום'[1]: "שאל תלמיד אחד את ר' נחוניא בן הקנה איש אמהום" [מדרש תנאים לדברים כו, יג].
הפיוט 'אנא בכח' מיוחס לו.
אמרותיו
"רבי נחוניא בן הקנה אומר: כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. וכל הפורק ממנו עול תורה, נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ" [אבות ג, ו].
"אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו: בני, מהו שאמר הכתוב צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת?... נענה רבי נחוניא בן הקנה ואמר: צדקה תרומם גוי וחסד - לישראל, ולאומים - חטאת. אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו: נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, לפי שהוא נותן צדקה וחסד לישראל, ולעכו"ם חטאת" [בבא בתרא י, ב].
עובדות והנהגות
"ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו, תפילה קצרה. אמרו לו, מה מקום לתפילה זו? אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא יארע דבר תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי" [ברכות כח, ב].
"שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מיטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי" [מגילה כח, א].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו ליד צפת, בתוך נחל עמוד:
וב ירושלים.
"כאשר תרד עוד בדרך ההוא עצמו [מר' חייא], רחוק מעט, תמצא שם לצד מזרח הדרך סלע אחד יחידי גבוה וזקוף בקומה זקופה, ושם תחת הסלע ההוא עצמו קבור ר' נחוניא בן הקנה". [ר' חיים ויטאל]
דרכי גישה
מציון ר' אבא, חוזרים לנחל עמוד דרומה לכיוון טבריה בשביל המסומן שחור-לבן, לאחר כ-200 מטר, מצד שמאל לשביל, במעלה ההר, יש לעלות כ-100 מטר ובאמצעו סלע ענק גבוה וזקוף – ציון ר' נחוניה בן הקנה.
מיקום וזיהוי הקבר
בהמשך הירידה מר' חייא לתוך הנחל, אל הבטאן [מקום טחינת החיטין ובתקופה מאוחרת יותר אריגת צמר-מבטשה] הגדול הנמצא ליד מפגש עמוד-שכוי, לפני ההגעה אל מפלס הנחל ישנו הסלע הגדול, יחידי וגבוה, עומד זקוף ומנותק מסלע ההר, זהו המקום אותו מתאר ר' חיים ויטאל כמקום קבורתו של ר' נחוניא בן הקנה.