אבא שלום שבזי זיע"א

ב"ר יוסף אביגד



אבא שלום שבזי - הרש"ש הראשון, נולד בשנת השע"ט, לגבי מקום הולדתו נחלקו הדעות: שרעב או צנעא, לאביו רבי יוסף אביגד.

חייו:
רבנו התייתם מאביו בגיל צעיר, 16 לערך. מאחר ולאמו לא היה מהיכן לפרנס אותו, או אפילו לאכיל אותו הוצרך רבנו לנדוד ולחפש מקור פרנסה לביתו, ובלית ברירה אחרת הוטלה עליו עול הפרנסה.

רבנו עבד לפרנסתו ולפרנסת ביתו כאורג, אחרי שנים מועטות מפטירת אביו, נתייתם רבנו גם מאמו.
 

נישואיו:
לאחר פטירת אמו נישא רבנו והקים בית בישראל, לרבנו נולדו שלושה ילדים- שני בנים ובת אחת.
 

גלות יהודי תימן:
בשנת התל"ט (1679) גזר האימאם אלמהד בן חסן אלקאסם שמד על יהודי תימן, אך לבסוף הומרה הגזירה בגירוש. באותה שנה יצאו יהודי מרכז תימן לגלות במדבר מוזע (מהלך אחד עשר יום דרומה- מערבה מצנעא) גלות שנמשכה כשנתיים ימים. רק כשליש מן הגולים זכו לחזור לבתיהם, והשאר נספו בגלות, ברעב, בצמא, בחוליים ובמגפות.

חלק גדול מחיבוריהם בהלכה הועלו באש, וכתוצאה מכך נשתכחו רבות מתקנות תימן, דבר שקבע תקופה חדשה בתולדות יהודי תימן. אך רבנו הפיח חזרה רוח חיים ביהודי תימן שהעריצוהו על כך כל ימי חייו.
 

המשורר המקובל:
רבנו שהיה גדול המשוררים בדורו וכעד ראייה לגלות יהודי תימן ושאר זוועות שעברו אחיו, קונן רבנו על שבר בת עמו.

עשרות שירים חיבר רבנו, מתובלים בהלכה, קבלה ודברי חיזוק,  לעת כזאת מצאו יהודי תימן בשירתו נוחם לנפשם הדואבת, וממנה שאבו עידוד לשאת בייסורי הגלות.

שלוש קינות הקדיש רבנו לגלות עצמה, אותה עבר יחד עם אחיו: אחת בעברית - "מהמון קמי שחתי", ושתיים בערבית - "וצלנא האתף אלאלחאן" ו"אב שמעון יקול יא מרסלי".
ברוב השירים כותב רבנו על החיבור העמוק בין הקב"ה לעם ישראל ועל הקשר הנצחי שביניהם.
 

גדולתו:
רבנו היה דמות ענקית של תלמיד חכם עצום הן בתורת הפשט, והן בתורת הנסתר, גדלותו התורנית היא זאת שהביאה את יהודי תימן לכנותו בשם "גאון בני תימן".

פשטותו ואהבת ישראל אשר יקדה בו, היא זאת שהביאה את יהודי תימן לכנותו בשם "אבא שלום שבזי" כיון שאכן כך ראו את היחס בינם לבינו, לא רק בשיריו שיקם אותם והחייה אותם, כידוע אלא גם בניסים שנעשו להם בעקבותיו.
 

את הערצה לה זכה רבנו בכל מחוזות תימן ניתן לראות בספר "נחלת יוסף" לרבי שמואל בן יוסף עדני, וז"ל:
"עוד נוסיף להתפלא על המשורר האביר אשר הופיע בעיר צנעא הגדולה זה כשלוש מאות שנה, אחרון בזמן וגדול המעלה, הוא הרב הגדול בענקים כמו"ר שלום שבזי זצ"ל לחיי העולם הבא. הוא האיש אשר בחר בו ה', הבקי בכל סתרי התורה, וכל עומק הלכה חמורה, אשר לא יאומן כי יסופר כי איש פרטי אשר חייו קצובים, יחבר כ"כ שירים ויתר חיבורים, ישתוממו הרעיונים ויתמהו הנבונים איך וכמה כחו גדול זה הרב גדול הדורים, כי הרב הנאור הזה חיבר כשלושת אלפים שירים נאים ופיוטים נחמדים ויקרים, וכל עינים לו יחזה איך ועד כמה רוחב ליבו ועומק בינתו ברזי הסתרים, ואם תעמיק ותבין בשירותיו תראה מה רבה ענוותנותו כהלל הזקן ראש הציבורים, כי זה שר שלום האיש יותר עניו מכל אדם כמעט כמשה רבנו ע"ה מבחר כל היצורים."
 

פטירתו:
בי"ט שבט שנת ה'תע"ט נפטר רבנו ונשמתו עלתה בסערה השמימה.
 

קברו:
רבנו נפטר ונקבר בתעיר תעיז שבתימן.

בשנת ה'תשס"ח יצא הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר האגודה במבצע מיוחד לתעיז שבתימן והקים מחדש מציבה על קבר רבנו. לכתבה במלואה - לחץ כאן!
 

מספריו:
חמדת הימים - פירוש על התורה על דרך הקבלה והמדרש
כתב אלזיג
צרב אלמרל
 

מילדיו:
בנו רבי יהודה
בנו רבי שמעון
בתו מרת שמעה
 

שירתו:
עד עתה נתגלו למעלה מ-730 שירים שחיבר, ושירים חדשים ממשיכים להתגלות, כשהמפורסם מביניהם הוא "אם ננעלו דלתי נדיבים דלתי מרום לא ננעלו". השירה מילאה את כל ישותו, וחזיונות הגאולה לא משו מנגד עיניו. דומה שלא היה רגע שבו לא התנגן בו השיר.



-----------------------------
לצפיה בווידאו על הצלת קבר אבא שלום שבזי - לחץ כאן!