א׳ תשרי
ברק בן אבינועם משבט נפתלי, בעלה של דבורה הנביאה.
דבורה קראה לברק לצאת למלחמה נגד סיסרא, שר צבא יבין מלך כנען, אשר "לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה" [שופטים, ד, ג]. ברק הסתער על האויב והיכהו, אך סיסרא עצמו נמלט מן המערכה ונפל שדוד בידי יעל אשת חבר הקיני (ראה להלן). בסיום המלחמה, עם נצחון ישראל, שרו דבורה וברק את 'שירת דבורה' המפורסמת [שופטים ה].
על ברק ודבורה נאמר: "בעלה של דבורה עם הארץ היה. אמרה לו אשתו: בוא ועשה פתילות והולך לבית המקדש שבשילה, מה אם יהא חלקך עם אנשים כשרים ותבוא לחיי העולם הבא? והוא היה עושה פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה, לפיכך נקרא שמו לפידות. אמרו: שלשה שמות יש לו, ברק ולפידות ומיכאל. ברק - שפניו דומין לברק, לפידות - על שם שהוא עושה פתילות והולך לבית המקדש שבשילה, מיכאל - על שום מיכאל. הקב"ה בוחן לבות וכליות הוא, אמר לה, דבורה את נתכוונת ועשית פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה - ארבה אותך בישראל וביהודה ובשנים עשר שבטי ישראל. ומי גרם לו ללפידות שיהא מבני אדם כשרים ויבוא לעולם הבא? אמרו: דבורה אשתו. עליה ועל כיוצא בה ועל הדומות לה ועל העושה כמעשיה הוא אומר [משלי יד, א]: 'חכמות נשים בנתה ביתה וגו'" [אליהו רבה י].
וראה עוד להלן (דבורה הנביאה, חבר הקיני, יעל אשת חבר הקיני).
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בקדש[1]:
"ומשם [מעלמא] חצי יום לקדס, היא קדש נפתלי על שפת הירדן. ושם קבר ברק בן אבינועם[2], ואין בה יהודים". [מסעות ר' בנימין]
"קדש, מדרש יהושע בן נון[3], ונקבר ברק, אבינעם ויעל". [כת"י אילן ב']
"בעיר קדש, היא קדש נפתלי, שם קבורת ברק בן אבינועם ודבורה אשה נביאה ויעל אשת חבר קיני[4] עליהם השלום. ושם בית המדרש נאה ויפה, מיוחס ליהושע בן נון עליו השלום". [כת"י מוסקבה; בשינוי קל: כת"י אילן ה']
"קדש, בסמוך לעין, תחת הכפר שם דבורה וברק ואבינועם ויעל אשת חבר הקיני וחבר, ועליהם כוכין גדולים מאבן[5]. ומדרש ליהושע בן נון עליו השלום". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"קדש שם מדרש חרב ליהושע בן נון, וסמוך לו דבורה וברק בן אבינועם ויעל וחבר הקיני, עליהם השלום". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא]
"קדש, מתחת לכפר קבורים דבורה וברק ואבינועם ויעל אשת חבר הקיני וחבר ואבן גדולה עליהם. ושם גם בית המדרש של יהושע בן נון, והוא חרב". [ידי משה]
"קדש, שם קבר דבורה הנביאה וברק בן אבינועם וחבר הקיני ויעל אשתו, ועליהם אבנים גדולות מאד". [שערי ירושלים; בשינוי קל: מסעות משה]
"קדש... ושם היה בית מדרש ליהושע. ובו קבר דבורה הנביאה וברק בן אבינועם וחבר הקיני ויעל אשתו ועליהם כוכין גדולים מאבנים". [מבשרת ציון]
דרכי גישה
מצומת ישע פונים בכביש 899 לכיוון צומת חירם (מערבה). לאחר כ-2.4 ק"מ מסתעף ימינה כביש צדדי לחניון. פונים ימינה, מהחניון מוביל שביל הליכה כ-60 מטר עד לארונות קבורה מאבן – ציוני ברק בן אבינועם, דבורה הנביאה, חבר הקיני ואשתו יעל.
[לצומת ישע ניתן להגיע דרך עלמה [כביש 886] – עד סוף הכביש. לקדש ניתן להגיע גם מברעם [כביש 8977 בשילוב כביש 899] – עד קדש].
מיקום וזיהוי הקבר
קרוב למעיין, בדרך למקדש, נראים שרידיהם של שני מאוזוליאומים (בנייני קבורה מפוארים) עם ארונות קבורה גדולים. במאוזוליאום המזרחי מונחים כמה ארונות קבורה גדולים ומכסי-אבן גמלוניים, מעוטרים בגילופים בעלי סגנון נכרי מובהק (כולל דמויות אדם, מקלעות וראש שור מקרין, ועל גב המכסה קשקשים). הארונות דומים לארונות הקבורה בבית הקברות הגדול בצור, וביניהם ארון זוגי גדול מאד. קברים אלה מיוחסים זה מאות בשנים לברק בן אבינועם, דבורה הנביאה ויעל אשת חבר הקיני [על אף היותם ללא ספק קברים רומיים פגאניים, ולמרות שקדש עירו של ברק מזוהה כמעט בוודאות לא בקדש זו שהיא ב'הר נפתלי', אלא ב'קדש נפתלי' בגליל התחתון].
מערבית להם היה מאוזוליאום נוסף, שחרב בהפצצות, ובו כוכים. ע"פ לשון עולי הרגל נראה כי התכוונו לארונות ולא לכוכים אלה, שכן לשונם כוכים גדולים מאבן, או אבנים גדולות, לשון המורה לארונות ולא למבנה כוכים, על אף שהארונות הגדולים כנראה אינם ארונות יהודיים [ע"פ העיטורים שלהם], ויותר מסתבר שהמבנה הזה דוקא הוא קברם.