א׳ תשרי
הנביא הושע בן בארי
הושע בן בארי התנבא "בימי עוזיה, יותם, אחז, יחזקיה, מלכי יהודה, ובימי ירבעם בן יואש, מלך ישראל" [הושע א, א], סך הכל במשך תשעים שנה [פסיקתא רבתי לג]. לדעת הרמב"ם קיבל מזכריה הנביא.
על הושע ונבואתו נאמר בגמרא [פסחים פז, א]: "בפרק אחד נתנבאו ארבעה נביאים, וגדול שבכולן הושע... ואלו הן: הושע, ישעיה, עמוס ומיכה".
מוצאו משבט ראובן. אביו בארי היה 'נשיא לראובני' הנזכר בכתובים [דברי הימים א ה, ו] כמי שהוגלה על ידי תגלת פלנאסר מלך אשור [פסיקתא דרב כהנא כד].
"וזה הושע היה משבט ראובן ובעבור שראובן התחיל בתשובה, זכה לצאת ממנו מי שאמר 'שובה ישראל'" [יוחסין, בראשית רבה פד, יט].
אמרותיו
ספר נבואותיו הוא בן ארבעה עשר פרקים, והוא הראשון בתרי עשר. תוכחתו היא מן הקשות ביותר, אבל גם רצופה דברי ריצוי וניחום לעם ישראל על אהבת ה' לעמו וחפצו בתשובתם: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" [הושע יד, ג]. "ארפא משובתם, אוהבם נדבה, כי שב אפי ממנו" [הושע יד, ה]. "מי חכם ויבן אלה נבון וידעם, כי ישרים דרכי ה', וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" [הושע יד, י].
עולי הרגל ומקורות
מקובל כי מקום מנוחתו בבית הקברות של צפת[1], אבל לפי האר"י ז"ל לא הוא הקבור כאן, אלא ר' יהושע בן חנניה (ראה להלן: ר' יהושע בן חנניה):
"ראשונה בסאפיטה [=צפת], קרוב אל מקום היהודים יש קבורת הושע בן בארי הנביא ז"ל, ואין עליו מצבה וציון רק אבן גדולה על פי המערה[2], ותיכף בבואי בספיטה התפללתי על קברו". [איגרת תלמיד ר' עובדיה מברטנורא מירושלים]
"נכנסתי בבית[3] נבנה על קברות הושע בן בארי, והוא בסוף קברי ישראל מצפת... וכנגדו[4] מערה אחרת סגורה, אומרים ששם היה קבור בארי אביו[5]". [רבי משה באסולה]
"צפת שבגליל העליון, ארץ נפתלי... ולמטה בעמק, לצד מערב העיר, בית החיים של ישראל, שם קבור הנביא הושע בן בארי". [איגרת יחוס האבות מאלמוני]
"ומשם ליונתן בן עוזיאל, ומשם חזרתי לצפת להושע בן בארי". [ספר החזיונות]
"בכאן צפת תוב"ב... והנה בראשונה הלכתי למערה של הושע בן בארי הנביא. והוא בנין מפואר ומהודר, והיא ביבה חשוכה מאד, נתמלא כולה אורה, ובפני הביבה באר מים חיים. ונכנסנו שם באימה וביראה ובקדושה לתוך הביבה, ואני ואשתי תחי' הדלקנו נרות שם". [איגרת ר' ישעיה הלוי הורוויץ מצפת]
"צפת תוב"ב... ובבית החיים מערות רבות, ושם מערת הושע בן בארי הנביא, הוא ואביו ע"ה[6], ועליו כיפה[7], ואצלו בור מים חיים, והבור עמוק"[8]. [בשינויים קלים: גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"פעם אחת ישב האר"י ז"ל בשדה אצל קבר הושע בן בארי סמוך לצפת". [עמק המלך]
"צפת... ותיכף בצד ההר הוא בית חיים... ואצל ההר למטה יש שם המקוה של האר"י ז"ל... ומעט מרחוק [מהמקוה] יש מערה[9], ועל גבי מערה בנין גדול, שם נקבר הושע בן בארי, ובמערה אחת הרב המנונא סבא[10]". [איגרת ר' יוסף סופר מצפת]
"הייתי על מערת הושע בן בארי, וכנגדו מערת בארי אביו שגם הוא היה נביא בישראל... גם בדרך הילוכנו למערת הושע היינו אצל הינוקא[11]... חזרנו והלכנו ובאנו לקבר של התנא ר' פנחס בן יאיר". [ימי מוהרנ"ת]
"וביום אסרו חג של שבועות עושין הילולא גדולה על קבר הושע בן בארי בצפת... וסמוך לבית עולם, הוא קבר הושע בן בארי הנביא, וקבר ר' פנחס בן יאיר". [קורות העתים]
"ובראש ההר צפת... יורדים מהעיר לעמק הצבי, וקדמא ואזלא בהושע הנביא, תאנה וזית ואילנא הפרי, וקרוב אליו אביו בארי. סולת נקיה ומנוקה מערת האי ינוקא, בזוהר פרשת בלק ידרשוך... ברגלי ההר כנוגה האיר, התנא רבי פנחס בן יאיר". [יד אהרן]
"עיר הקודש צפת ת"ו... ר' שמעון בן חלפתא, ר' יהושע, הושע הנביא ואביו בארי[12]... ועדיין הבית [שעל קבר הושע] נאה, ובתוכה בצפון הנקב למערה כנזכר, ויכולים לכנוס. ופתח הבית לדרום, וכנגדו המערה סגורה הנזכרת במסעות א"י, ושם כיפה קטנה, וביניהם יש בור ואין בו מים. וגם עתה בכל שנה באיסרו חג של שבועות הולכים נשים וטף, ושמחים ומדליקין שמן ומתפללים על כל טוב נצח כן יהי רצון אמן". [חיבת ירושלים]
"משם חזרנו למזרח, ושם בתוך בית הקברות בעמק[13] חדר גדול, בנין אבנים, ועליו כיפה גבוהה. ולו פתח מצד דרום ושתי חלונות מצד מזרח ומערב, ובכותל צפונית כוך מיוחס להנביא הושע בן בארי ז"ל... ובכותל דרומית לצד הפתח עוד מערה, ושנים כוכים קטנים, לא ידע המ"מ למי הם. אכן לפני הפתח שם מערה נרחבת לבארי אביו של הושע הנביא, ובצידה מערה אחרת גדולה ולה ב' פתחים". [מסעות החכם האבי"ר]
"משם [מרבי פנחס ב"י] עלינו למעלה אל קבר הושע בן בארי הנביא, ועליו אהל גדול. לפני האוהל הזה לצד הקברות, מערה אחת, ושם קבר הינוקא המובא בזוהר הקדוש, לעומת קבר הושע הנביא". [מסע מירון]
"צפת... למערב העיר, בתוך העמק נמצא בית הקברות מימי קדם אשר גם היום קוברים שמה... לדרומו של בית הקברות, מעט בתוך העמק נמצא קבורת הושע הנביא, ועל קברו בית קטן וכיפה עליו, וגם מערת הינוקא קדישא הנזכר בזוהר ובתלמוד פעמים רבות". [גבעת שאול]
גדולים צדיקים במיתתם
ניסים ונפלאות על קברי הצדיקים
"קבלתי מזקני הדור דשלוניקי, שקבלה אצלם שהושע הנביא מת בבבל וציוה לפני מותו שיקברוהו בארץ ישראל. ולפי שהדרך היה ארוך ומסוכן, ציוה שישימוהו תוך הארון תיכף אחר מותו, ויקשרו הארון על הגמל ויניחוהו שילך לו מאליו, ובמקום שינוח הגמל שם תהיה קבורתו. וכן עשו. והגמל הלך בלי שום נזק ומוקש עד גליל העליון, הוא צפת - במקום בתי חיים של ישראל, ועל פי המכתב שהיה בארון הכירוהו היהודים ויקברוהו שם בכבוד"[14]. [שלשלת הקבלה]
סגולות
"ונמצא כתוב שסגולה בכל מקום לנדור בעת צרה ר"ל, לעשות סעודה ללומדים ביום ג' הראשון שינצל מהצרה או מחולי וכדומה, לעילוי נשמת הושע בן בארי. ויועיל בסייעתא דשמיא". [טוב ירושלים]
דרכי גישה
לבית העלמין ניתן להגיע: א. דרך קרית ברסלב - לרדת לבית העלמין ולעקוב בשבילים המסומנים לציונים. ב. הכניסה החדשה התחתונה: מכביש 89 עוקף צפת (צומת עין זיתים – מחלף אליפלט) כ-3 ק"מ מצומת עין זיתים – שמאלה / כ-8 ק"מ ממחלף אליפלט - ימינה.
נכנסים לצפת מכביש 89 עוקף צפת, עוברים את הפניה שמאלה לאזור התעשיה וממשיכים ישר עד לכיכר. בכיכר ממשיכים ישר כ-530 מטר לבית הקברות של צפת.
בבית הקברות יש שביל תחתון המוביל ממקוה האר"י לחלק התחתון [מערבי] של בית הקברות. בסמוך לשביל שם הציון.
מיקום וזיהוי הקבר
הבית עם הכיפה על קברו של הושע בן בארי (ר' יהושע בן חנניה - על פי מסורת האר"י) הוא בן מאות שנים ביסודו. תלמידו של ר' עובדיה מברטנורא [ה"א רנ"ו – 1495] כותב: "שאין עליו מצבה וציון", אך כשלושים שנה מאוחר יותר כותב ר' משה באסולה [ה"א רפ"א – 1522]: "נכנסתי בבית נבנה על קבורת הושע בן בארי". מכאן שכבר בראשית המאה הט"ז לסה"נ הוקם מבנה על גבי הקבר. תיאור עולי הרגל הינו בדיוק כפי הנמצא עד היום.