יהוידע הכהן, הוא יהוידע אבי בניהו שהיה בימי דוד המלך ולא אבי זכריה הנביא, כי יהוידע אבי זכריה נטמן עם מלכי בית דוד בהר ציון - עיר דוד, כפי המובא בכתובים: "ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת בן מאה ושלשים שנה במותו. ויקברוהו בעיר דוד עם המלכים" [דברי הימים ב כד, טו-טז, וראה תוס' סנהדרין טז, ב ד"ה ואחרי].
"ומן בתר מילכת אחיתופל הוו שאלין באורייא ותומייא מן יהוידע בר בניהו ריש סנהדרין אמרכלא דכהניא" [תרגום דה"י א כז, לד].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו ליד צפת, בירידה לנחל עמוד ונחל שכוי:
איגרת אחד התלמידים לר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי (תלמיד האוה"ח), ימי מוהרנ"ת, יד אהרן.
"ומשם [מעדינו העצני] תרד עוד למטה באמצע מורד ההר ההוא, ושם סלע גדול, ארכו קרוב לעשר אמות, וכן רחבו, והוא סלע יחידי בפני עצמו, שוכב ומוטה על גבי הקרקע, ותחתיו חלול ונבדל מן הקרקע מצד צפונו. ושם תחתיו קבור יהוידע הכהן". [ר' חיים ויטאל]
"ומשם [מחוצפית המתורגמן] הולכים ליהוידע הכהן, ועליו סלע כנזכר, אמנם איננו יהוידע הכהן אביו של זכריה שהיה בימי יואש המלך, כי הוא קבור עם מלכי בית דוד... אלא הוא יהוידע הכהן אביו של בניהו שהיה בימי דוד המלך עליו השלום". [חיבת ירושלים]
"ומשם [מעדינו העצני] ולמטה יש סלע גדול מרובע כעשר אמות, ותחתיו קבר יהוידע הכהן אבי בניהו אשר היה בימי דוד המלך עליו השלום". [שערי ירושלים (מבשרת ציון)]
בצפת... ומשם [מרבי חוצפית המתורגמן] הלכנו עוד יותר רחוק מאד, והיה שם אבן גדול מאד מאד. וחציו כפוף למעלה כמו בית, ותחתיו מונח יהוידע הכהן אביו של בניהו שר הצבא". [ימי שמואל]
דרכי גישה
כביש הכניסה הדרומית לצפת, פונים שמאלה לכיוון בית העלמין וממשיכים עד הכיכר, בכיכר ממשיכים ישר בכביש לבית העלמין ולאחר כ-330 מטר פונים שמאלה, עוברים מתחת לכביש 89 וממשיכים בדרך עד לאנדרטה. לפניה פונים בדרך עפר שמאלה וממשיכים כ-130 מטר [עוברים בדרך מבנה עם כיפה] עד לשילוט המפנה לציון יהוידע הכהן, בירידה אל נחל שכוי, משם יורדים כ-100 מטר עד לציון.
מיקום וזיהוי הקבר
תיאור עולי הרגל מוביל אותנו בדיוק למקום המצויין כיום כמקום קבורת יהוידע הכהן. אולם ממצא חשוב ביותר נמצא בציון זה. מתחת לסלע הגדול, במקום הפונה צפונה, ישנם חתימות עתיקות של תיירים שונים שהיו במקום, הנאמדים לשנות ה-ש' ומעלה, דבר המוכיח בבירור על המסורת הרצופה של קבר זה. [תיאורו של רח"ו מתחת לעדינו היא הקובעת את המיקום המדוייק, שכן מצד תיאור הסלע, ישנו סלע דומה מאד מתחת לחוצפית המתורגמן, ושניהם אינם בדיוק בגודל הנזכר אצל רח"ו, לפיכך צירוף מיקום עדינו עם החתימות קובע את המיקום המצויין כיום. למעשה בלשונו של רח"ו נזכר 'ומשם תרד' לאחר הזכירו את חוצפית ולא את עדינו, א"כ היה מקום לטעות שאין מדובר במקום המצויין כיום, אולם בעיון בלשונו נראה כי כוונתו מעדינו, שממנו ציין את חוצפית ללא הליכה אליו].