תנא בדור שלפני החורבן. ידוע ביראתו, טהרתו וחכמתו: "אין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל, בחכמה ובטהרה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל" - רש"י: "שהיו שערי העזרה ננעלים כששוחטין פסחים... כלומר כשהיתה ננעלת עליהם, והיינו כשנתמלא פה לפה, לא היה בכולם אדם חשוב בחכמה ויראת חטא כעקביא" [ברכות יט, א].
הוא העיד על ארבע הלכות בענייני קדשים וטהרות. הלכות אלו לא התקבלו על ידי חכמי דורו, שביקשו ממנו לחזור בו ואף הבטיחו לו "נעשך אב בית דין לישראל", אך הוא סירב באומרו: "מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום". למרות זאת ציווה את בנו שיחזור בו מדברים אלו, וכך הסביר זאת: "אני שמעתי מפי המרובים והם שמעו מפי המרובים, אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן, אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין, מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובין" [משנה עדיות ה, ו-ז].
על ישרותו אנו למדים מתשובתו לבקשת בנו שימליץ עליו בפני החכמים: "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך" [עדויות ה, ז]
לדעת תנא אחד נודה עקביא על ידי בית הדין, מת בזמן שהיה מנודה ובית דין סקלו את ארונו, מפני שזלזל בשמעיה ואבטליון, אך רבי יהודה חלק על דעה זו ואמר: "חס ושלום שעקביא נתנדה" [שם].
אמרותיו האימרה שלו הידועה ביותר היא זו הנאמרת בעת הלווייתו של האדם ל"ע: "עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה - דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת? מטיפה סרוחה, ולאן אתה הולך? למקום עפר רימה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" [אבות ג, א].
עולי הרגל ומקורות מקום מנוחתו מעל חוקאב[1]: רבי חיים ויטאל, מסעות משה, טוב ירושלים.
דרכי גישה ומיקום וזיהוי הקבר דרך השניה, רגלית, לבאים מכיוון צפת. ממשיכים לאחר הפניה לעכברה עוד 3.4 ק"מ. מימין לכביש שער לדרך עפר – סגור. עוברים על השער וממשיכים רגלית כ-2.8 ק"מ. מימין לדרך 2 עצי מדבר. פונים ימינה [בין הסלעים] ולאחר כ-400 מטר סימון כתום. ממשיכים עם הסימון כ-70 מטר עד לציון. ניתן להמשיך רגלית בדרך העפר הראשית ולא לפנות ימינה, ולאחר כ-300 מטר, ישנה דרך עפר הפונה ימינה, פונים וממשיכים עוד כ-400 מטר, ובסופה ימינה כ-350 מטר עד לסימון הכתום. השלישית, לרכב 4*4. נכנסים בכביש טבריה/עמיעד-צפת פונים לקיבוץ עמיעד. לאחר כ-200 מטר מגיעים לשער חשמלי של הקיבוץ. לאחריו פונים שמאלה וממשיכים עם הכביש המתפתל שמאלה וימינה כ-300 מטר. לאחר מכן משמאל לכביש יש דרך עפר. נכנסים בדרך העפר המקיפה את המטעים [שמאלה וימינה] וממשיכים עוד כ-400 מטר, עד להצטלבות 4 דרכים. פונים ימינה וממשיכים ישר עם תוואי החשמל כ-2.8 ק"מ [לאחר 500 מטר משמאל מאגר מים, לפניו ולאחריו פניה שמאלה – לא לפנות]. לאחר מכן מגיעים לצומת ימינה ושמאלה [דרך העפר הנ"ל]. פונים שמאלה וממשיכים כ-950 מטר, עד לפניה ימינה בדרך עפר אל חורבת עוקייבי. פונים ובסופה מגיעים לגדר תייל הנ"ל, ופונים שמאלה בסמיכות לגדר כ-700 מטר כנ"ל. ניתן גם לעלות אל ההר מכביש עמיעד-כפר חנניה. יש לפנות מצומת נחל עמוד ימינה [מזרחה] ולהמשיך כ-1.5 ק"מ, ולפנות שמאלה [צפונה] בדרך עפר, פניה אחת לפני הכניסה למחצבה, ומשם לעלות אל ראש ההר.
[1] אמנם רוב הנוסעים מציינים את מנוחתו בכפר מנדא, אך רבי חיים ויטאל כותב בשם האר"י שהוא טמון בחוקאב, וכך נקטנו אנו. להלן העדויות המציינות את מנוחתו במנדא: "כפר מנדי, שם צדיק אחד, אומרים כי הוא עקביא בן מהללאל". [תוצאות ארץ ישראל] "מאבלין באים לכפר מנדא, והוא ידוע בגלל קברו של ר' עקביא בן מהללאל". [שבילי דירושלים] "בכפר מנדא עקביא בן מהללאל... בבית אחת שבו מתפללים הישמעאלים". [כת"י אילן א'] "כפר מנדה, שם עקביא בן מהללאל עליו השלום, ור' יששכר ורבן שמעון בן גמליאל עליהם השלום". [איגרת יחוס האבות מאלמוני] "כפר מנדא, שם קבורת עקביא בן מהללאל ורבי יששכר ורבן שמעון בן גמליאל, וכולם תחת הכפר". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים; בשינוי קל: יחוס הצדיקים] "כפר מנדא, שם כיפה נאה, קבורים עקביא בן מהללאל ור' יהושע ורבן שמעון בן גמליאל עליהם השלום". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא] "מנדה, עקביא בן מהללאל ורשב"ג וי' גאונים". [הזיארה בכפר פקיעין] "מנדא, שם חדר יפה ובו קבורים עקביא בן מהללאל ורבן שמעון בן גמליאל". [ידי משה]