א׳ תשרי
רבה בר רב הונא
רבה בר רב הונא, אמורא בבלי בן הדור השני והשלישי, למד תורה מפי רב הונא אביו [סוכה יד, ב].
"היה חסיד ועניו" [סדר הדורות], וכן משתמע מהמעשה הבא: פעם טעה רב הונא בהלכה, וכשנוכח בטעותו הלך ופרסם את טעותו [גיטין מג, א]. כמו כן, רבא מספר שביקש מהקב"ה שלשה דברים, שנים ניתנו לו ואחד לא ניתן לו: חכמתו של רב הונא ועושרו של ר' חסדא ניתנו לו, אך ענוותנותו של רבה בר רב הונא לא ניתנה לו [מועד קטן כח, א].
אמרותיו
"[אמר] רבה בר רב הונא: כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא, לית בה משום לישנא בישא; מ"ט? חברך חברא אית ליה, וחברא דחברך חברא אית ליה" [ערכין טז, א].
"רב חסדא ורבה בריה דרב הונא דאמרי תרווייהו: מאי הר סיני - הר שירדה שנאה לאמות העולם עליו" [שבת פט, א].
"אמר רבה בר רב הונא: שתוי אל יתפלל, ואם התפלל - תפלתו תפלה. שיכור אל יתפלל, ואם התפלל - תפלתו תועבה" [עירובין סד, א].
עובדות והנהגות
פעם נכנסו רב חסדא ורבה בר רב הונא לספינה. ראתה מטרוניתא כי החכמים הולכים להפליג, ורצתה להצטרף אליהם, אך הם לא הסכימו. כעסה המטרוניתא ואמרה לחש של כישוף. עמדה הספינה במקומה ולא יכלה לזוז. אמרו החכמים לחש של קדושה, והספינה שוחררה. קראה אליהם המטרוניתא: לא ידעתי כי צדיקים כאלו אתם שאין לכישוף שליטה עליכם [חולין קה, ב].
בין גדולי ישראל היו שנהגו לחתום בסמלים שונים (דג או ספינה וכדומה). רבה בר רב הונא חתם בשמו סמל "מכותא" – "נס שפורסין עליו וילון של ספינה" [רש"י גיטין פז, ב].
ינוקא אחד שהספידו כשנפטר, אמר: "גזע ישישים עלה מבבל", כלומר - "דהוא בן גדולים, בן רב הונא, דהוא ראש גולה, ועדיף מנשיא דארץ ישראל" [מועד קטן כה, א-ב ורש"י שם].
עוד אמר עליו הינוקא: "רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק" [שם].
"רבה בר רב הונא לא טעים אומצא, עד דמייתי לינוקא לבית מדרשא" [קידושין ל, א].
"רב הונא אשכח תומרתא דחינוניתא [=שמינה ויש בה ריח טוב ומין תמרים הוא לעצמן], שקלה כרכה בסודריה. אתא רבה בריה, א"ל: מורחינא ריחא דחינוניתא. א"ל: בני, טהרה יש בך [=לפיכך מריחה לך ולא בטל הריח מאצלך], יהבה ניהליה. אדהכי אתא אבא בריה [של רבה ב"ר הונא], שקלה יהבה ניהליה. א"ל [רב הונא לבנו]: בני, שמחת את לבי והקהיתה את שיני [=שהראיתני שאהבתך על בנך יותר מעלי, שנטלת ממני ונתת לו]. היינו דאמרי אינשי: רחמי [=אהבה] דאבא אבני, רחמי דבני אבני דהוו ליה" [סוטה מט, א, ורש"י].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בין עלמה לדלתון, במערת הבבליים:
כת"י מוסקבה, רבי משה באסולה, איגרת יחוס האבות מאלמוני, יחוס הצדיקים, גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש (שבחי ירושלים; זכרון בירושלים), זכרון ירושלים לרבי דוד קונפורטי, איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא, הזיארה בכפר פקיעין - ר' חיים אבן עטר (האוה"ח), ידי משה, שערי ירושלים (מבשרת ציון), מסעות משה, טוב ירושלים.
אלה המסעות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז (בהערה על תוצאות ארץ ישראל)[1].
מיקום וזיהוי הקבר
על פי עולי הרגל נמצאת מערת הבבליים [בה קבורים רבה בר רב הונא רב המנונא, ואולי גם רב הונא ואף רב חננאל] בין עלמה לדלתון, יותר קרוב לגבול הדרומי של עלמה, מעט דרומית לצומת ריחניה, והיא מערה בת 8 כוכין בגבעת בזלת, מים בתוכה, ולפניה עוד מערות עם מים. מערה זו נמצאת כפי שתארנו בדרכי גישה, ועד היום יש מים בתוכה אף בקיץ, ולפניה מערה שפתחה מלא מים כקודמתה. יש להעיר כי מן המאה הי"ח ואילך יש מן הנוסעים שתיארו את מערת הבבליים כמערה עמוקה וארוכה ביותר "שאין לה קץ ותכלית", המכילה מערות רבות ונמשכת "מהלך שלושת ימים עד ירושלים". אין ספק שהנוסעים המאוחרים התכוונו למערת 'אל-הותה', הנקראת היום 'מערת עלמה', הלא היא המערה הקארסטית העמוקה אשר מדרום-מזרח למושב עלמה, שאין בה שרידי קבורה כלל. נוסעים אלה לא טענו כי רבה ב"ר הונא ורב המנונא קבורים בה אלא שהיא מערה אחרת. [כיום מצויינת מערת הבבליים בטעות צפונית-מערבית לעלמה, בואדי, ויש בה 9 כוכים].