רבי אלעזר בן עזריה[1]

 
רבי אלעזר בן עזריה, כהן [רש"י יבמות פו, ב] ותנא בן הדור השלישי, מזקני חכמי יבנה.
בעקבות הפגיעה שפגע הנשיא רבן גמליאל ברבי יהושע [ראה ברכות כז, ב], בחרו החכמים ברבי אלעזר בן עזריה למלא את מקום הנשיא, "דהוא חכם והוא עשיר והוא עשירי לעזרא" [שם][2]. כשהתמנה לנשיא היה בן שמונה עשרה שנה בלבד, אך נעשה לו נס ועלו בזקנו שמונה עשרה שורות של שערות שיבה. על כך אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה, ולא בן שבעים שנה" [שם]. באותו יום הסירו את שומר הפתח בבית המדרש, וניתנה רשות לתלמידים להיכנס, לפי "שהיה רבן גמליאל [קודמו] מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש" [ברכות, כח, א], ובאותו יום נוספו ארבע מאות ספסלים בבית המדרש, ויש אומרים שבע מאות. לאחר שפייס רבן גמליאל את רבי יהושע, החליטו החכמים שרבי אלעזר בן עזריה ישמש בנשיאות יחד עם רבן גמליאל, מפני ש"מעלין בקודש ואין מורידין" [שם]. רבן גמליאל דרש ברבים שלוש שבתות ורבי אלעזר שבת אחת.
בהמשך כשהנהיג רבי אלעזר את העם יחד עם רבן גמליאל, יצאו יחד לרומי לצרכי  ישראל [ספרי דברים כ].
בקיא נפלא היה ר' אלעזר ובשל כך כינהו רבי יהודה הנשיא 'קופה של רוכלים': "ולמה היה רבי אלעזר דומה לרוכל שנטל קופתו ונכנס למדינה ובאו בני המדינה ואמרו לו שמן טוב יש עמך, פולייטין יש עמך, אפרסמון יש עמך, ומוצאין הכל עמו. כך היה רבי אלעזר בן עזריה בזמן שתלמידי חכמים נכנסו אצלו שאלו במקרא אומר לו, במשנה אומר לו, במדרש אומר לו, בהלכות אומר לו, באגדות אומר לו. כיון שיצא מלפניו הוא מלא טוב וברכה" [אבות דרבי נתן יח, א][3].
רבי יהושע התבטא בשבחו: "אין הדור יתום, [לפי] שר' אלעזר בן עזריה בתוכו" [ירושלמי חגיגה א, א]
ר' אלעזר עשיר היה, ואמרו חכמים: "הרואה רבי אלעזר בן עזריה בחלום יצפה לעשירות" [ברכות נז, ב][4].
 
אמרותיו
"רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם אין תורה - אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ - אין תורה. אם אין חכמה - אין יראה, אם אין יראה - אין חכמה. אם אין בינה - אין דעת, אם אין דעת - אין בינה. אם אין קמח - אין תורה, אם אין תורה - אין קמח" [אבות ג, יז].
"הוא היה אומר: כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו, שנאמר [ירמיה יז, ו]: 'והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב, ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב'. אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזין אותו ממקומו, שנאמר [שם, ח]: 'והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי'" [שם].
"רבי אלעזר בן עזריה אומר: גדולה היא מלאכה, שכל אומן ואומן יוצא ומשתבח באומנותו. כיצד? - הטרסס יוצא והכרכר על אזנו ומשתבח באומנותו; הצבע יוצא והאירא על אזנו ומשתבח באומנותו; הלבלר יוצא והקולמוס באוזנו ומשתבח באומנותו; הקב"ה קורא אותה מלאכתו, שנאמר [בראשית ב, ב]: 'מלאכתו אשר עשה', בני אדם על אחת כמה וכמה" [אבות דרבי נתן נוסחא ב, כא].
"אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, דכתיב [תהלים קלו, כה]: 'נותן לחם לכל בשר', וסמיך ליה [שם, יג]: 'לגוזר ים סוף לגזרים'" [פסחים קיח, א].
"אמר ר' אלעזר בן עזריה: מצינו שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו, שכן הוא אומר בנח [בראשית ו, ט]: 'איש צדיק תמים היה' - שלא בפניו, וכתיב [בראשית ז, א]: 'כי אותך ראיתי צדיק לפני' - בפניו" [בראשית רבה לב, ג].
 
עובדות והנהגות
פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאת בשבת כשרצועה בין קרניה, בניגוד לדעתם של חכמים שאוסרים הוצאה כזו על ידי בהמה בשבת. הגמרא מסיקה שהפרה היתה שייכת לשכנתו של רבי אלעזר, מפני שבכל שנה היה מעשר שלושה עשר אלף עגלים מעדרו, ולא יתכן שהיתה לו רק פרה אחת. אך מכיוון שלא מחה על כך שנהגה בניגוד לדעת חכמים, נקראה "פרתו של רבי אלעזר בן עזריה" על שמו [ביצה כג, א; שבת נד, ב].
"בשעת פטירתו של ר' אלעזר בן עזריה נכנסו תלמידיו וישבו לפניו. אמרו לו: רבינו, למדינו דבר אחד בלבד. אמר להם: בני, מה אלמד אתכם? צאו והזהרו איש בכבוד חברו. ובשעה שאתם עומדים ומתפללים - הוו יודעים לפני מי אתם עומדים ומתפללים, שבשביל דבר זה תכנסו כולכם לחיי העולם הבא" [מסכת דרך ארץ, פרקי בן עזאי א, ד].
"משמת רבי אלעזר בן עזריה בטלו עטרות חכמה[5], שעטרת חכמים עשרם" [סוטה מט, ב].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו סמוך לעלמה[6]:
מגילת אביתר, מסעות ר' בנימין, קברי אבות, שבילי דירושלים, כת"י מוסקבה, איגרת יחוס האבות מאלמוני, יחוס הצדיקים, איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא, טוב ירושלים.
הזיארה בכפר פקיעין - ר' חיים אבן עטר (האוה"ח).
 
"ולפנים [מר' אלעזר בן ערך], למול האילן, קבר ר' אלעזר בן עזריה, ועליו אילן גדול וסובבו כמין ריחיים". [מסע דפלסטינא]
"ומשם [מקבר ר' יוסי דמן יוקרת] הלכתי וראיתי קברו של ר' אלעזר בן עזריה, ואילן גדול עליו, ומעין יוצא מתחת שרשי האילן". [מכתב מר' מנחם ב"ר פרץ החברוני]
"ומגוש חלב הלכנו לעלמה כשתי פרסאות... ושם בעלמה ר' אלעזר בן עזריה תחת אילן אחד[7]". [תוצאות ארץ ישראל]
"מצד אחר [של ר"י בן תימא], בבית החיים, יש ר' אלעזר בן עזריה, ועל קברו אילן ממין בוטים, ועושים ממנו שמן". [רבי משה באסולה]
"ובין הכרמים ר' אלעזר בן עזריה ועליו ציון ואילן בוטם". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש (שבחי ירושלים; זכרון בירושלים)]
"ובין הכרמים רבי אלעזר בן עזריה ועליו ציון ואילן בוטם כזה". [זכרון ירושלים לרבי דוד קונפורטי]
"וגם מצד (צפון) [דרום], ליד הבתים, שני ציונים בתוך כרם, ועוד ציון לפני הכרם, ושם נקברו ר' אליעזר הגדול ור' יוסי הכהן ור' שמעון בן נתנאל ור' אלעזר בן ערך ור' אלעזר בן עזריה". [ידי משה]
"משם הלכנו לעלמא... מצד אחד בבית החיים יש ר' אלעזר בן עזריה ואילן על קברו ממין אחד נקרא בוטן". [כתב יד ירושלים, תקמ"ה]
"גם בין הכרמים קבר רבי אלעזר בן עזריה ועץ פרי בוטים על קברו אשר יעשו ממנו שמן". [שערי ירושלים (מבשרת ציון)]
"ולדרומו מקום קבורת רבי אליעזר בן הורקנוס, וקרוב לו מקום קבורת רבי אלעזר בן ערך, וקרוב לו מקום קבורת רבי יוסי הכהן ומקום קבורת רבי אלעזר בן עזריה". [מסעות משה]
 
דרכי גישה:
בצומת עין זיתים אשר בכביש 89 פונים צפונה לכביש 886. חולפים על פני הכניסה למושב דלתון ועל פני הכניסה למושב כרם בן זמרא. לאחר כ-9.3 ק"מ מגיעים למסעף שמאלה לכביש 8966 [לפני כפר ריחניה]. מ
משיכים בכביש 886 כ-700 מטר בערך ופונים שמאלה לכביש העוקף את כפר ריחניה. לאחר כ-150 מטר יורדים בדרך העפר ימינה עד לציון ר' אלעזר בן ערך. סביבו בסמוך ציוניהם של ר' אליעזר הגדול, ר' אלעזר בן עזריה ואביו עזריה, ר' יוסי הכהן, ור' שמעון בן נתנאל.
בהמשך השביל מר' אלעזר בן ערך יותר לכיוון הכפר וצפונית מערבית, ישנו ציון תחת העץ העתיק.
 
מיקום וזיהוי הקבר
המקום המצויין כיום כולל בתוכו את כל הפרטים שנזכרו אצל עולי הרגל, תחת האילן העתיק-עץ בוטם, בין הכרמים-עצי זית, סמוך לבן ערך ויותר קרוב לכפר, ובבית הקברות. בעת בניית יציקת הבטון של רצפת הקבר נתגלו כוכי קבורה בסמוך לציון, מתאים לתאור בית קברות. [ענין המעיין היוצא מקברו, יתכן שזהו מעין שפסק עם השנים, או שהכוונה לבור המים הנמצא צפונית ובסמוך לו שבעבר כוסה, או שחלחולי מי הגשמים הטעו את עולה הרגל].