ב"ר שלמה אבן זמרא
נולד בספרד בשנת ה'רל"ט (1479) למשפחה של תלמידי חכמים.
בזמן גירוש ספרד היה בן 13 ומשפחתו נדדה לפאס שבמרוקו, ומשם לצפת ולירושלים.
בשנת ה'תרע"ג (1513) עזב את ירושלים ועבר למצרים עקב רעב ופרעות שהיו בירושלים.
במצרים מונה לאב בית דין, וכשנכבשה מצרים ע"י העותומנים מונה הרדב"ז למנהיגה של יהדות מצרים.
אחרי 40 שנה עזב הרדב"ז את מצרים ועבר לירושלים, ומשם לצפת.
הצפת התגורר 20 שנה ונפטר בשיבה טובה.
היה מגדולי הפוסקים בדורו, וענה תשובות בהלכה לכל רחבי העולם: ארץ ישראל, סוריה, רודוס, יוון, מקדוניה, מצרים, ג'רבה ועוד.
בספר תשובותיו מצויות למעלה מרבבת תשובות, וממכתביו ניכר כי לעיתים היו שואלים אותו שאלות בזמן הליכתו.
שאלות כבדות משקל ובעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל הועברו אליו. למשל, בתקופה שישב במצרים הועברה אליו השאלה אודות הפולמוס הגדול בעניין חידוש הסמיכה ע"י מהר"י בירב ושאר חכמי צפת, שאליו התנגד רבו המהרלב"ח. הרדב"ז צידד כרבו והכריע שאין לחדש את הסמיכה (בפירושו לרמב"ם פ"ד מסנהדרין הי"א).
נקבר בבית העלמין העתיק בצפת
ספריו:
כללי הגמרא - מודפס בספר "מהררי נמרים"
יקר תפארת - פרוש למשנה תורה של הרמב"ם
מצודות דוד - באור לתרי"ג מצוות, אשר פרש את המצוות בדרש הפשט והסוד
מגן דוד - ספר קבלה אשר מבאר את אותיות הא"ב
מכתב לדוד - פירוש על שיר השירים
כללי קיצור ספר הפליאה
כתר מלכות - תפילה ליום הכיפורים.
שו"ת הרדב"ז
שו"ת דברי דוד