פטירתו: רבי חנינא בן תרדיון נהרג בכ"ז בסיון [מגילת תענית; שו"ע אוה"ח סימן תקפ]. על פי הגמרא [עבודה זרה יח, א] נתפס רבי חנינא בן תרדיון ונהרג בחזרתם של גדולי רומי מהספדו של רבי יוסי בן קיסמא. אם כן ניתן לומר שביום זה, או כמה ימים קודם לכן נפטר רבי יוסי.
רבי יוסי בן קיסמא, תנא בן הדור השלישי, בזמן רבי חנינא בן תרדיון, עמו הוא מתווכח על הדרך שבה ראוי להתמודד עם גזירות השלטון הרומי. רבי חנינא בן תרדיון, שהיה לבסוף לאחד מעשרת הרוגי המלכות, דגל באי-ציות לגזירות ומרד במלכות, ואילו רבי יוסי בן קיסמא, שעמד בקשרים טובים עם השלטון (ראה להלן עובדות והנהגות), התנגד לכך. וכך הוא אומר לרבי חנינא: "חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה? שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו, והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו – ועדיין היא קיימת" [עבודה זרה יח, א]. היה בבית הכנסת של טבריה בשעה שנחלקו ר"א ור' יוסי בהלכה ונקרע ספר תורה בחמתן, ואמר ר' יוסי בן קיסמא תמה אני אם לא יהא ביכ"נ זה בית של ע"ז וכן היה.
אמרותיו "רבי יוסי בר קיסמא אומר: טבא תרי מתלת, ווי לה לחדא דאזלא ולא אתיא. מאי היא? אמר רב חסדא: ינקותא" – טובים שתי הרגלים של ימי הבחרות משלוש הרגלים של ימי הזקנה, שבהן זקוק האדם למשענת, וחבל על האחת, הילדות, שהולכת ואינה חוזרת [שבת קנב, א ורש"י שם].
"אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא: גדולה לגימה, שהרחיקה שתי משפחות מישראל, שנאמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" [סנהדרין קג, ב].
עובדות והנהגות "אמר רבי יוסי בן קיסמא, פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום, והחזרתי לו שלום. אמר לי, רבי, מאיזה מקום אתה? אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי, רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, אין אני דר אלא במקום תורה. וכן כתוב בספר תהילים על ידי דוד מלך ישראל, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. ולא עוד אלא שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר, בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך. בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה. בשכבך תשמור עליך בקבר. והקיצות היא תשיחך לעולם הבא" [משנה אבות ו, ט]. "מעשה בר' יוסי בן קיסמא שאירע לו בשני ילדים שנשבו מירושלים על ידי הגמון אחד. הלך ר' יוסי ואמר לו: טול מנה ותן לי הילדים. אמר לו [ההגמון]: לאו. מיד תלה [ר' יוסי] עיניו לשמים, וירד מיכאל מן השמים והתחיל לצערו [את ההגמון], והיו חבריו מסובין אצלו. אמרו לו: כלום הקנטת אותו צדיק? אמר להם: הן. הביאוהו [את ר' יוסי], וכיון שבא, מצא [ההגמון] מנוחה. אמר לו [ההגמון]: תן מנה [= מאה זוז] וטול הילדים. אמר לו [ר' יוסי]: אם נפשך, טול שמונים. מיד כעס [ההגמון] ואמר: הוציאוהו מעלי. כיון שיצא [ר' יוסי] התחיל [ההגמון] להצטער. אמר: הביאוהו. אמר: תן שמונים וקבל את הילדים. אמר לו [ר' יוסי]: אם נפשך, טול חמישים. וכעס [ההגמון] והתחיל להצטער. אמר: תן חמישים. והיה פוחת ויורד, עד שאמר: הרי הם נתונים לך במתנה בחינם. אמר לו ר' יוסי: העבודה, איני זז מכאן עד שתחשוב ותיתן לי שכירות הילדים מיום ששבית אותם מירושלים עד היום הזה. ספרו ומנו זה עם זה ועלה שכירות הילדים אותם הימים שלושים מנה במנין צרי. שקל ונתן בחיקם של הילדים ויצאו" [מנורת המאור פרק ב, תפילה בענין התפילה]. "בשעת פטירתו אמר להן [לתלמידיו]: העמיקו לי ארוני, שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של פרסיים נקשר בו, ואין לך כל ארון וארון שבארץ ישראל שאין סוס מדי אוכל בו תבן" – "כלומר, עתידין פרס ומדי לבא על בבל וללכדה, ונתמלאה כל ארץ בבל חיילות פרסיים וסוסיהם, ומשם באים לארץ ישראל ולוכדים אותה. שאין סוס מדי אוכל בו תבן - שמוציאין הארונות חוץ לקרקע ועושין מהן אבוסים במלחמת גוג ומגוג" [סנהדרין צח, א-ב ורש"י שם, וראה ספורנו לגבי קבורת רחל אמנו על אם הדרך][1]. כאשר נפטר רבי יוסי בן קיסמא, הלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול [עבודה זרה יח, א].
תוצאות ארץ ישראל, כת"י אילן ג'[3], שבילי דירושלים[4], איגרת ר' שלמה בן ר' שמעון דוראן, ספר החזיונות, איגרת ר' ישעיה הלוי הורוויץ מצפת, מסעי הירח. איגרת תלמיד ר' עובדיה מברטנורא מירושלים.
רבי משה באסולה, איגרת יחוס האבות מאלמוני, אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם.
"ורחוק ממנו [מר' טרפון] מעט יוסי בן קסמא, ועליו אילן". [כת"י אילן א'] "מרון. סמוך לכפר בין הכרמים קבר ר' יוסי בן קיסמא ז"ל, ועליו ציון גדול אבני גזית". [כת"י מוסקבה] "ונגבה לכפר ר' יוסי בן קסמא ורבי בנימין בן יפת ור' יהודה בן בתירה". [יחוס הצדיקים[5]] "ותחת הזיתים, סמוך לכפר בין הזרעים, שם רבי בנימין בן יפת ועליו ציון. ובצידו גל אבנים, והוא ציון רבי יוסי חטופא, ובסמוך רבי יוסי בן קסמא ועליו ציון". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים] "מירון, בשדה שלושה ציונים, והם ר' יוסי בן קיסמא ור' בנימין בן יפת ור' יהודה בן בתירא עליהם השלום. ונקראים צדיקים של החיטים על שם שהם באמצע השדה שזורעים חטים. והתוגרמים קוראים אותו גם כן כך, ואומרים שכשיש מלחמה בין שני הכפרים, כמשפטם, אין משמרים החיטים שלהם בבורות ובמערות, אולי ישרפום השונאים, אלא מניחים אותם סביבות הקברים ולא יגע בהם אדם לעולם". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא] "וסמוך [למערת הלל] רבי בנימין בן יפת ורבי יוסי חטופה ורבי יוסי בן קסמא". [רבי משה חיים קאפסוטו] "והלכנו אצל ר' יוסי בן קסמא, והוא גל אבנים". [איגרת אחד התלמידים לר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי (תלמיד האוה"ח)] "במורד ההר שני ציונים ושם קבורים ר' בנימין בר יפת ור' יוסי בן קסמא". [ידי משה] "ובאנו אל מקום הבית הכנסת, אשר עוד הפתח וחלון גדול חרות וחקוק במעשה צעצועים, נראה כאשר עתה מחדש נעשה, והכל מאבנים גדולות וארוכות מאוד. משם ראינו בתוך הכפר מערות רבות, במערה אחת מהם נודע לנו כי שם קבר רבי יוסי בן קיסמא". [מסע מירון] "ורחוק מעט משם [מנחל מגידו] קבור ר' בנימין בן (נפת) [יפת] ור' יוסי בן חטופא ור' יוסי בן קיסמא הנזכר בתלמוד". [גבעת שאול]
מיקום וזיהוי הקבר גל האבנים הנזכר אצל עולי הרגל אינו בנמצא כיום, אולם עץ השקד [שיחזור של עצמו מעצמו] נמצא על פתח המערה שהיתה מכוסה בגל האבנים. [ראה לעיל מיקום וזיהוי הקבר אצל רבי טרפון]. המערה בה טמון ארונו הינה נמוכה מאד מתחת לפני הקרקע, ואולי קברוהו כן ע"פ צוואתו 'העמיקו ארוני'. [כיום מצויין קברו בטעות ביער שמצפון לכפר העתיק, בסמוך לדרך בורמה ואולי לזה נתכוון מסע מירון, אולם ע"פ עולי הרגל ציונו מדרום לכפר, בשדה, תחת קברי רשב"י ובית הלל].
[1]ראה לעיל בתחילת הפרק (הממצאים באתר) אודות השיחה בין ר' יוסי בן קיסמא לתלמידיו בענין זמן בואו של המשיח.
[2] אמנם, ישנן דעות שנטמן בקיסמא או בדלתון, וראה לעיל הערה 69: "הלכנו לגוש חלב ומצאנו בדרך עיר ששמה קיסמא, ומצאנו שם קברו של ר' יוסי בן פדת. ועל שם העיר נקרא בן קיסמא". [מסע דפלסטינא].
דלתון: "דלאתא, שם קבורת ר' יוסי הגלילי... ור' יוסי בן קיסמא". [יחוס הצדיקים]
[3] במקור זה הוא מכונה 'ר' שמעון בן קיסמא', אך מכיוון שלא מצאנו חכם בשם זה במקורות, ומכך שבשאר המקורות הוא מכונה בשמו 'ר' יוסי בן קיסמא', יש להניח שמדובר בטעות והכוונה לר' יוסי בן קיסמא.
[4] במקור זה צויין 'יוסי' בלבד, ללא כינוי נוסף. מסיבה זו יתכן שהכוונה לר' יוסי בר' אלעזר או לר' יוסי חטופא.
[5] אמנם ראה לעיל הערה 72 שמציין את קבורתו גם בדלתון.