רבי יוסי דמן פקיעין

רבי אלעזר ברשב"י וחבריו נקלעו לאזור מגוריו של ר' יוסי דמן פקיעין, ומתוך ששמע ר' אלעזר עורב מצפצף הבין שר' יוסי נפטר ואין מי שיתעסק בקבורתו, אמר בואו ונגמול חסד לרימון שהיה מלא בכל. החליטו החברים לגמול עמו חסד אחרון, סטו מהדרך ונכנסו העירה לביתו של ר' יוסי. בנו הקטן של רבי יוסי סירב לאפשר גישה למיטתו של אביו. הוא נסמך על אביו ובכה, פיו דבוק לפיו של אביו, ופתח ואמר: ריבונו של עולם, כתוב בתורתך [דברים כב, ו]: 'כי יקרא קן צפור לפניך וגו' שלח תשלח את האם וגו', וגעה בבכי ואמר: ריבונו של עולם, שני ילדים יש לו לאבא, אני ואחותי הקטנה, היה לך לקחתנו במקומו ולקיים את דברי התורה. ואם תאמר: אם כתוב בתורה ולא אב, הרי הוא אב ואם, מפני שאמא מתה ונלקחה מבניה, ועתה נלקח אבינו שחיפה עלינו, היכן דין התורה? בכו ר' אלעזר וחבריו. פתח ר' אלעזר ואמר [משלי כה, ג]: 'שמים לרום וארץ לעומק וגו', וטרם הספיק לסיים את דבריו הפסיק עמוד אש בינם לבין הנפטר ובנו, שפיו היה דבוק בפיו של אביו. שמעו החברים קול: זכאי אתה רבי יוסי, שמילותיו של גדי קטן זה ודמעותיו הגיעו עד לכסא הכבוד, ודנו את דינך, ושלושה-עשר בני אדם זימן הקדוש ברוך הוא למלאך המות במקומך, ועשרים ושנים שנים נוספו לך, עד שתלמד תורה לבנך הקטן החביב לפני הקדוש ברוך הוא. עמוד האש הסתלק ור' יוסי פקח את עיניו [זוהר פרשת בלק דף רד, ב – רה, א].
 
אמרותיו
"פתח ר' יוסי ואמר ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל... אלא ה' ממית למאן ממית לההוא משיכו דסטרא אחרא בישא, כיון דמשיכו דסטרא בישא חמי ליה לזיו יקריה דקודשא בריך הוא, מיד מית ולית ליה קיומא אפילו רגעא חדא, כיון דההוא משיכו דסטר אחרא מית ואתעבר מן עלמא, מיד מחיה, למאן מחיה, לההוא משיכו דרוח קדשא דאתי מסטרא דקדושה מחיה ליה ואוקים ליה בקיומא שלים כלא עביד קודשא בריך הוא בזמנא חדא. ומה דאמר מוריד שאול ויעל, מוריד לההוא רוח קדישא לשאול ועביד ליה תמן טבילה לאתדכאה, ומיד סליק ליה ועאל לאתר דאצטריך בג"ע" [זוהר בלק קפד, ב].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו ביער הבעש"ט שבין עין זיתים לקיומיאה:
"והנה בזה ההר שבמזרח הנחל הנזכר [נחל הטחנות], בתחילת צפונו, שם בגובה ראש ההר, יש כמו קיבוץ סלעים בעיגול, ובאמצעיתם הוא המקום שנקבצו רשב"י ותלמידיו ללמוד שם אדרא דבי משכנא הנזכר בפרשת (תרומה) [משפטים]. ובאותו מקום עצמו קבור ר' יוסי דפקיעין הנזכר בספר הזוהר פרשת בלק". [רבי חיים ויטאל]
"ומשם והלאה, בראש ההר – סלע, ואצלו קבר רב ייבא סבא. ורחוק ממנו כמאתים אמה לפאת מזרח - קבר אוריה הכהן. בראש ההר לפאת צפונה יש סלעים רבים באגודה אחת ככדור, ויאמרו כי שם נאספו רשב"י ותלמידיו ללמוד האדרא דבי משכנא, ושם קבר ר' יוסי דמן פקיעין, וקרוב לשם קבר בן הא הא. קרוב לנחל כראל הנזכר, הר גבוה ובראשו קבר ר' יוחנן בן ברוקה". [שערי ירושלים; מבשרת ציון; בשינויים קלים: מסעות משה]
 
דרכי גישה

 
מיקום וזיהוי הקבר
מלשונו של ר' חיים ויטאל נראה מתכוין לציין את האזור המצויין כיום ביער הבעש"ט - ההר שלמזרח נחל הטחנות שראשיתו ליד קיומיאה. גם ביער הבעש"ט עצמו ישנם שני מקומות המתאימים לתיאורו של ר' חיים ויטאל, ובשניהם קיבוץ סלעים בעיגול, האחד המצויין כיום, והשני, מערבה יותר לכיוון הואדי של נחל הטחנות. [בזוהר פרשת בלק דף רי"ד נזכר כי מקום מגוריו היה ליד מירון ועכברה, דבר המתאים גם לאזור קבורתו, וראה תוספתא סוטה פ"ז].