א׳ תשרי
רבי ינאי
במקורות מצאנו כמה וכמה חכמים בשם ר' ינאי. כאן מדובר בתנא ר' ינאי, אביהם של ר' אלעזר[1] ור' דוסתאי, שחי בזמן רבי עקיבא ורבי מאיר [יוחסין].
יש לציין שזה אינו ר' ינאי שהתגורר בעכברה[2] [עבודה זרה ל, א], מפני שעליו נכתב שר' יוחנן, שהיה אמורא, סמך על דבריו בבואו לעכברה [ירושלמי עירובין ח, ד][3].
אמרותיו
"רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים" [אבות ד, טו][4].
"לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה, לומר שעושין לו נס - שמא אין עושין לו נס. ואם עושין לו נס - מנכין לו מזכיותיו" [שבת לב, א].
עובדות והנהגות[5]
לר' ינאי היה פרדס שזמן הקטיף שלו היה בחול המועד, ואכן, בחול המועד קטף את הפירות. בשנה שאחריה השהו הכל את זמן הקטיף לחול המועד, מפני שראו את ר' ינאי עושה כן. כשהבין שעל ידו עשו העולם שלא כדין [מפני שמותר לקטוף דבר האבד בחול המועד, אך אסור לקטוף דבר שניתן לקטוף אותו בזמן אחר], הפקיר את כל יבול פרדסו באותה שנה [מועד קטן יב, ב].
מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה לבוש כתלמיד חכם. שאלו ר' ינאי אם יואיל להתארח אצלו, הלה הסכים, אכל ושתה בביתו של ר' ינאי. בתוך כך בדק ר' ינאי את ידיעותיו של האורח במקרא, במשנה, באגדה ובתלמוד, ומצא שאינו יודע מאומה. אמר לו ר' ינאי: אכל כלב את לחמו של ינאי. קם האורח, תפסו ואמר לו: ירושתי אצלך ואתה מונעה ממני? שפעם אחת עברתי לפני בית הספר, ושמעתי את קולם של התינוקות שאומרים: תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב [דברים לג, ד] - מורשה קהלת ינאי אין כתוב כאן, אלא קהלת יעקב. שאלו ר' ינאי: ולמה זכית לאכול על שולחני? אמר לו האורח: מימי לא שמעתי מילה רעה והחזרתיה לבעליה, ולא ראיתי שנים שרבים זה עם זה ולא עשיתי שלום ביניהם. חזר בו ר' ינאי ואמר: כל מידות דרך ארץ הללו בידך ואני קראתיך כלב? וקרא עליו את הפסוק: 'ושם דרך אראנו בישע אלקים' [תהלים נ, כג] – השם ליבו על דרכיו ערכו רב [ויקרא רבה ט, ג].
מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לציפורי, ומכריז: מי רוצה לקנות סם חיים? שמע ר' ינאי, ואמר לו: מכור לי. אמר לו הרוכל: לא אתה צריך לו, ולא שכמותך. כשהתעקש ר' ינאי, הוציא לו הרוכל ספר תהלים והראה לו את הפסוק "מי האיש החפץ חיים". מה כתוב אחריו: "נצור לשונך מרע, סור מרע ועשה טוב". אמר ר' ינאי: אף שלמה מכריז ואומר [משלי כא, כג]: שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. ועוד אמר: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה, ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט, עד שבא רוכל זה והודיעני [ויקרא רבה טז, ב].
"אמר להו רבי ינאי לבניו: בני, אל תקברוני לא בכלים [=בגדים] לבנים, ולא בכלים שחורים. לבנים - שמא לא אזכה, ואהיה כחתן בין אבלים. שחורים - שמא אזכה ואהיה כאבל בין חתנים. אלא בכלים האוליירין [=מקבל הבגדים במרחצאות] הבאין ממדינת הים" [שבת קיד, א].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בעכברה:
"משם [מצפת] הלכנו לעכברה, שם ר' נהוראי ור' ינאי ור' דוסתאי בתוך הגינות, והמים עוברים ביניהם כרוחב ב' טפחים". [תוצאות ארץ ישראל]
"ותוך עכברא ינאי ודוסתאי ולנהוראי מנהרת". [קברי אבות]
"ועכברא הנזכרת, היא דרומית למירון כמו שעה, והיא נמוכה אצל מירון, ושם עין טוב, ולדרומה ישנים רבי ינאי ורבי דוסתאי ורבי נהוראי, כן היא הקבלה". [כפתור ופרח]
"עכברא, סמוך לכפר, בתוך פרדס נאה, במערה סגורה - קבר ר' ינאי ור' דוסתאי ז"ל ובניו. ובתוך המערה יוצא מעין גשם, מים חיים נוזלים מתוקים מדבש ונופת צופים, ואילנות נאים עושים פרי לרוב על המעין ההוא מגשם". [כת"י מוסקבה]
"וקרוב מצפת מערה אחת בה ר' דוסתאי ור' ינאי ור' נהוראי, ושם הבור של יוסף הצדיק". [כתב מר' יצחק בן אלפרא]
"הייתי בעכברא, שם ר' ינאי[6] ושני בניו ר' דוסתאי[7] ור' נהוראי,והם במערה בפרדס, ולפני המערה מעין מים טובים. והמערה נפלה ואין אדם יכול ליכנס בה, והפרדס ההוא נאה מאד, כולו פרישים ולימונים, והוא הנזכר במועד קטן [יב, ב]. ולמעלה בכפר בית הכנסת חרב, יש עדיין משני כתלים גבוהים ג' אמות מאבנים גדולות, ועשאן רשב"י" [רבי משה באסולה]
"והגענו לעכברא, אצל מערת ר' ינאי ור' דוסתאי ור' נהוראי... ונכנסנו מקצת החברים תוך המערה והתפללנו תפילה קצרה, ויצאנו השדה אל הסלעים להתגרש". [ספר גירושין לרמ"ק]
"לדרום צפת, בכפר עכברא, שם מערה אחת בתוך הפרדסים, ויוצא מפתחה מעיין מים להשקות הפרדסים, ופתחה צר מאוד. תיכנס לתוכה, ולצד המזרח קבור ר' ינאי לבדו, ולא ככתוב בספר הייחוס שקבורים שם גם ר' דוסתאי ור' נהוראי". [רבי חיים ויטאל]
"ביום א' דחוה"מ פסח, הלכתי עמו [עם האר"י] לכפר אחד הנקרא עכברא, ושם נכנסנו במערת רבי ינאי בתוך הפרדס שיוצא מעיין אחד מפתח המערה עצמה, ופתחה צר עד מאד, ואמר לי כי אין קבור שם רק ר' ינאי לבדו, אך לא ר' דוסתאי ור' נהוראי ככתוב בספר יחוס הצדיקים אינם קבורים שם, ושם הדביק [האר"י] נפשו בנפש ר' ינאי, ובכלל דבריו אמר לו ר' ינאי, אני הוא ר' ינאי בעל הציון הלזה, ודע כי כה אמר לך ה' יתברך: לך ואמרת אל האיש הזה חיים ויטאל הבא עמך, שישמור עצמו מן הרכילות ומן לשון הרע ומן שיחה בטילה, ויהיה שפל רוח מאד, ואני אהיה עמו בכל מקום". [שער הגלגולים הקדמה ל"ח מט, א, ספר החזיונות תשי"ד עמוד קלו]
"עכברא, מתחת לכפר קבורים ר' ינאי ור' נהוראי ור' דוסתאי במערה בתוך גן יפה". [ידי משה]
"כפר עכברא, שם קבר ר' ינאי ושני בניו ר' דוסתאי ור' נהוראי, תוך מערה, בפרדס מלא עצי פרי נחמדים מאד. ולפני המערה מעין מים חיים אשר כעת נשחת. גם בו גן נחמד מלא עצי פרי הדר, אתרוגים טובים מאד". [שערי ירושלים; מבשרת ציון]
"כפר הנקרא בלשון ערבי פראדו... ושם מתחיל ההר להתפשט לתוך העמק. לדרום העמק נמצא הכפר עכברה הנזכר במסכת בבא מציעא [פד, ב], והכפר עומד באמצע ההר בשיפולו, ומתחת הכפר ישתרע גן גדול מעצי אתרוגים ושאר מיני פירות. ובאמצע הגן נמצא קברו של ר' ינאי סבא ור' אשי מנהרדעי הנזכר בתלמוד פעמים רבות. אדמת הכפר פורייה מאוד, ואנשי עיר הקודש ילכו בכל חג הפסח ביום ב' דחוה"מ על קבריהם". [גבעת שאול]
"עכברא, למערב צפת כחצי שעה, מקום קבורת ר' ינאי ושני בניו ר' דוסתאי ור' נהוראי תוך מערה. ולפני המערה מעין, ואין אדם יכול לכנוס". [מסעות משה]
"עכברא, לדרום צפת, כמהלך חצי שעה, קבר ר' ינאי ובניו ר' נהוראי ור' דוסתאי בתוך הגנות. והמים עוברים ביניהם". [טוב ירושלים]
מיקום וזיהוי הקבר
תאור עולי הרגל מראה על ציון בתוך מערה נפולה, אך כזו שניתן להיכנס לתוכה בדוחק, ממנה יוצאים מים, כנראה מי גשמים שחלחלו דרך התקרה, וקרוב אליה ישנו מעיין שהיה שופע בעבר ומימיו היו הולכים לכיוון המערה ומשם יורדים אל הנחל, אך מאוחר יותר נתדלדל. כמו"כ מלשונו של ר"ח ויטאל 'לבדו' ברור שישנם כמה כוכים במערה. תאור זה נמצא כיום ליד עין צאלח הנובע קמעה, ולידו [במרחק של כ-20 מטר] המערה שנפלה, והסלעים הגדולים שהם שברי המערה התגלגלו מעט לואדי. [שינוי תואי זרימת המים מהמעיין לואדי הינו מחמת השימוש במעיינות ושאיבתם]. הכוכים נותרו ללא גג המערה וחלקם נמצאים בצד מזרח לעומת שאר חלקי המערה הנפולה כתאורו של ר"ח ויטאל, וכנראה ישנם עדיין כמה קבורים מתחתיה, וחלק ממנה נשאר פתוח במקצת. גם תאור שדה עצי הפרי הינו מתאים במדוייק לציון זה. [זאב וילנאי במהדורה הראשונה של ספרו מצבות קודש מביא בחלק ההוספות כי הערבים מראים את קבר ינאי בעין צאלח ולשם היו היהודים הולכים להתפלל]. יתכן כי כוונת הכפתור ופרח 'לדרומה' לדרום העין/המעיין, והוא בדיוק כפי שצייננו.
[כיום מצויין בטעות קברו למטה בואדי, בסלע גדול שיוצא ממנו קילוח דק של מים נובעים, אך מעולם לא היתה שם מערה כזו שיכולה ליפול או שניתן להיכנס אליה. גם באיזור זה שהוא למטה בואדי אין גידול עצי פרי].