רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (תרל"ג-י"ח בסיוון תרצ"ו, 1873-1936) היה המשגיח של ישיבת מיר בליטא. בשנות כהונתו עיצב את שיטתה המוסרית של הישיבה. בחלק משנות כהונתו השתתף בנשיאת העול הכלכלי של קיום הישיבה.
רבי ירוחם ליבוביץ שימש תקופת מה כמשגיח בישיבת מיר, ועבר אחר כך לישיבת סלבודקה ולישיבות אחרות. בשנת ה'תרפ"ד הוא חזר למיר, ועמו קבוצת בחורים מובחרת מישיבת פוניבז', שבה כיהן קודם לכן. קבוצה זו תרמה תרומה מכרעת להתפתחות צביונה המוסרי של הישיבה.בשנות השלושים של המאה העשרים, הגיעו לישיבת מיר תלמידים רבים מארצות הברית. צעירים אלו, שהורגלו במידת-מה לקלות הדעת האמריקנית, היוו אתגר חינוכי משמעותי עבור הרב ליבוביץ. במקביל הופיעו גם תלמידים חדשים מקהילותיה החרדיות של גרמניה, ואף כלפיהם נצרך היה יחס מיוחד. הרב ליבוביץ, שידע לשוחח עם כל תלמיד בהתאם לאישיותו ונפשו, הצליח להשיג הצלחות חינוכיות משמעותיות גם בקרב קבוצות תלמידים אלו.
ספריו:
דעת חכמה ומוסר שלשה חלקים שיצאו בין השנים תרצ'ט עד תשל'ב, המלקטים את שיחותיו מכתבי תלמידים, למעט החלק השלישי ששם נמצאים כתביו שלו. (חלקו הראשון נקרא 'חבר מאמרים').
דעת תורה - לימוד מוסרי התורה, ששה כרכים
מאמרי המשגיח - אלול תשרי, שיחות על הימים הנוראים שיצאו לאור לזכר בנו,
מתלמידיו:
הרב יחזקאל לוינשטיין אשר היה עומד על ספסל ומצטופף יחד עם תלמידיו שלו לשמוע את שיחתו של רבי ירוחם בתקופת ישיבת מיר
הרב דוד פוברסקי
הרב יוסף ביגון
הרב חיים שמואלביץ
הרב יחיאל מיכל פיינשטיין
הרב שלמה וולבה - בהקדמת ספרו "עלי שור", כותב הרב וולבה כי ר' ירוחם "החיה אותי ממיתה רוחנית ממש".
הרב זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר
הרב שמואל רוזובסקי מראשי ישיבת פוניבז'