א׳ תשרי
רבן שמעון בן גמליאל (השני)
רבן שמעון בן גמליאל השני תנא היה, נשיא שישי לבית הלל, בנו של רבן גמליאל דיבנה ונכדו של רבן שמעון בן גמליאל הראשון.
רבי יהודה הנשיא היה בנו ותלמידו, ואמר עליו כי הוא נמנה עם שלושת האנשים הענווים ביותר: "אמר רבי, שלושה ענוותנין הן, ואלו הן: אבא, ובני בתירה ויונתן בן שאול" [בבא מציעא פד, ב – פה, א].
לאחר שנתמנה לנשיאות, עם תום גזירות השמד, העביר את הסנהדרין לאושא.
איסי בן יהודה כינה אותו: 'חנות מלא ארגמן טוב' [אבות דרבי נתן יח].
אמרותיו
"רבן שמעון בן גמליאל אומר: על שלשה דברים העולם עומד: על הדין, ועל האמת ועל השלום, שנאמר [זכריה ח, טז]: 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'" [אבות א, יח].
"רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין עושין נפשות [= מצבות] לצדיקים, דבריהן הן זכרונן" [ירושלמי שקלים ב, ה].
"רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שמסרו ישראל נפשם עליה בשעת השמד - נוהגים אותה בפרהסיא, וכל מצוה שלא מסרו ישראל נפשם עליה בשעת השמד - עדיין היא רופפת בידם" [ספרי דברים עו, כג].
.
עובדות והנהגות
רבן שמעון בן גמליאל הקפיד מאוד על כבוד הנשיאות, ותיקן להם שיהיה הבדל בעמידה מפני הנשיא לעמידה מפני אב"ד ומפני החכם, בכדי להאדיר את כבוד הנשיאות. החליטו רבי מאיר ורבי נתן לבקש מאיתו לדרוש במסכת עוקצין, מפני שידעו שאין הוא שולט בה, ומכיוון שיכשל בדבריו יבקשוהו להעביר עצמו מתפקידו מפני שאינו ראוי. אך תכניתם נכשלה מאחר שרבי יעקב בן קרשי שמע את דבריהם ורמז עליה לרבי שמעון שהלך ושינן את המסכת ולמחרת דרש בה ללא קושי. כאשר סיים אמר להם: אלמלא שיננתי את המסכת הייתם מביישים אותי, ופקד להוציאם מבית המדרש. אך החכמים, שנוכחו בנחיצותם של השניים בבית המדרש, טענו: תורה מבחוץ ואנו מבפנים? החליט רבן שמעון בן גמליאל להכניסם, אך קנס אותם בכך שאין אומרים הלכה משמם: את דברי רבי מאיר ציטטו כדברי 'אחרים', ואת דברי רבי נתן כינו 'יש אומרים' [הוריות יג, ב].
"משמת רבן שמעון בן גמליאל, בא גוביי [= ארבה] ורבו צרות" [סוטה ט, טו].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בכפר מנדה:
איגרת יחוס האבות מאלמוני, יחוס הצדיקים (גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים).
"כפר מנדיי, נקבר עקביא בן מהללאל ורשב"ג". [כת"י אילן ב']
"כפר מנדי שם קבורת עקביא בן מהללאל ור' שמעון בן גמליאל ע"ה". [כתב יד מוסקבה]
"כפר מנדא, שם כיפה נאה. קבורים: עקביא בן מהללאל, ור' יהושע[1], ורבן שמעון בן גמליאל עליהם השלום". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקייא]
"מנדה, עקביא בן מהללאל ורבן שמעון בן גמליאל ועשרה גאונים". [הזיארה בכפר פקיעין]
"מנדא, שם חדר יפה, ובו קבורים עקביא בן מהללאל ורבן שמעון בן גמליאל". [ידי משה]