"שת מת מ"ב לאלף השני". [סדר הדורות]
שת בן אדם הראשון, נולד אחר מות הבל: "וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת, כי שת לי אלוקים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין" [בראשית ד, כה].
היה מעמודי העולם ומצדיקיו כמובא בגמרא: "שבעה רועים: דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה בשמאלו" [סוכה נב, ב].
חי תשע מאות ושתים עשרה שנים [בראשית ה, ח].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בשדה הצפונית לארבל:
"ומצד אחד [מניתאי] יש קבורת שת בן אדם[1] וקבורת ג' שבטים ודינה אחותם". [כת"י אילן ג'] "וקרוב לו [לארבל] קברות ראובן שמעון לוי ודינה, וקברם מכוסה כל כך עד שאין אדם יכול להכניס ידו שם. ובציון אחד בנין כמו בית בנוי על שת בן אדם הראשון, והבאר בתוך הבית". [ר' יעקב בן נתנאל הכהן]
"ובדרך רחוקה כמו שתי פרסאות [מכפר חנניה] קברים של שבטים, וקבר דינה אחותם ביניהם ועליו אילן של הדס, ואין אדם רשאי ליקח ממנו אפילו עלה אחת. ואומרים כי קרוב לשם הציון של שת[2], וראינוהו". [מסע דפלסטינא] "ונכנסתי במערה אחרת, ושם קבר שת בן אדם, אורכו מחזיק חצי פרסה". [מכתב מר' מנחם ב"ר פרץ החברוני]
"וקרוב לארבל שלושה שבטים מבני יעקב, ודינה אחותם ואצל הציון גדל הדס נאה, ואין אדם רשאי ליקח ממנו ענף לא יהודי ולא ישמעאלי פן יענש. וקרוב משם צדיק אחר, ואמת המים עוברת עליו, ומכוסה בעפר ובבנין, והמים נופלים במעיין כמין בור, ואומרים כי הוא שת בן אדם הראשון". [תוצאות ארץ ישראל]
"ארבל, עיר מולדת נתאי הארבלי עליו השלום, ועדיין קיימות חורבות בית הכנסת של האיש הגדול הזה. בארבל יש הרבה קברים מפורסמים, כמו של נתאי, של ר' זעירא, של דינה, של יוכבד וכו'. הקברים האלה הם מצבות אבן יפות מאד. שמותיהם חקוקים שם, על קבר דינה חקוק עוד שם אחד שמחמת יושנו לא יכולתי לקראו. בארבל יש עוד קבר עתיק, וחושבים שהוא של (שם) [שת] בן אדם. ה' יודע". [שבילי דירושלים]
"ארבל, שם קבורת שלושה שבטים שהם שמעון ולוי אחי דינה, והשלישי לא יודע מי הוא, ועליהם ציונים, על פני השדה סמוך לכפר, אשר שם קבריהם. ובצידם קבורת דינה אחותם, ועל קבר דינה אילן הדס, חופף עליו ציון כיפה החופה כעננה. וסמוך לשם שת בן אדם, קבורתו במערה תחת האבן, ובתוכה יש בה עמודים גדולים". [כת"י מוסקבה]
"ושם מערה שבה שת בן אדם הראשון ע"ה". [כת"י משנת רמ"ט]
"ובשדה קבורת ארבעה[3] שבטים ודינה אחותם, ואצלם הדסים[4]. ושם קבור שת בן אדם הראשון. ויש שם מערה, יורדים לה במדרגות, ובה מים נובעים". [בשינויי לשון קלים: איגרת יחוס הצדיקים; יחוס הצדיקים; גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים] "ארבל, בשדה קבורים ר' זירא ונתאי הארבלי. ובין הדסים – שת בן אדם הראשון". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקייא]
"לצפון קבורים ארבעה שבטים ושמותיהם אינם מפורשים, ושם קבורה גם דינה בת יעקב, וכל הקברים מכוסים אבנים גדולות. וחידוש הוא לראות את האבנים הגדולות, ואיך יתכן שבני אדם נשאו אותן. לצד (מערב) [מזרח לשבטים] קבור שת בן אדם הראשון, וליד קברו צומח עץ הדס גדול". [ידי משה]
"והנער הערבי רץ ונמהר לפנינו, עדי באנו למקום חורבת העיר ארבל. ויעמוד על שפת בור עגול, ויאמר: פה יעמדו כל הבאים להשתטח, וישא רגליו וינס מאתנו... ובעליל נראה כי היתה העיר גדולה ורבתי עם. במורד הר קטן אשר בתוך העיר עומדים עוד שלושה עמודים מאבני גזית יקרות מאד, ויפים בציצים ופרחים. ושם היה בית הכנסת, וקרוב למקום הכנסת קבר נתאי הארבלי. גם קבר דינה בת יעקב גם קבר רבי זירא שם בכפר ההוא, גם קבר שת בן אדם הראשון שם בכפר ההוא, אבל לא ידענו את מקומו[5] איה. ואולי הוא המקום אשר הראה לנו נער הערבי". [מסע מירון] "ארבל, לצפון טבריא כחצי שעה, שם מקום קבורת נתאי הארבלי ודינה בת יעקב, ואצל הדסים קבורת שת בן אדם. וקבורת ר' זירא". [מסעות משה]
מיקום וזיהוי הקבר
עולי הרגל היו הולכים [בדרך כלל] מחיטין [נבי שועייב-יתרו] לארבל. הדרך היתה עוברת דרך השדות מערבית צפונית לארבל. לפי תיאורם את הדרך - בשדה הצפונית ראו את קברי שת והשבטים. התיאור על קברו של שת – מערה או בית חצוב לכיוון מטה [דבר הגורם למי הגשמים להיכנס לחצר החיצונה ונראה כמין מעין או באר], מדרגות, גת של יין ושמן נמצא במדוייק צפונית ליישוב העתיק, ואכן לידו אותם קברים המתוארים על ידם עם מכסים-אבנים גדולות שאי אפשר לאדם להרימם והם מכסים את הקבר בצורה שאי אפשר להושיט יד לתוכו [בתוך מסילה פנימית]. גם ההדס שעל קברה של דינה קיים מאות שנים, ונראה עד היום ממש כיוצא מתוך קברה, דבר המציין במדוייק איזה מהקברים שייך לה ולשבטים הסמוכים לה.
יש לציין שלפני פתחה של המערה בצד ימין קיים החדר החיצוני בו שמים את ארון הקבורה עד להעברת העצמות לתוך הכוכין שבמערה – ליקוט עצמות, [מעל פתחה של המערה חרוט נשר גדול מימדים פרוש כנפיים], וסיר אוליפנט עוד ראה בשנת 1882 את הארון במקומו, אך כיום אינו בנמצא. דבר נוסף וחשוב על כולנה, השמות העבריים הנמצאים בקירות המערה [בקיר שמול הפתח], הם שמות עולי הרגל שהיו רגילים לחרוט את שמם לזכרון לאחר ביקורם.
[1] קבורת שת בארבל נזכרת גם בסדר הדורות ובאיגרת ר' שלמה בן ר' שמעון דוראן. [2] גם משה חיים קאפסוטו מיקם את ציונו של שת בדרך לארבל ולא בתוכה. [3] בכת"י ב': ה' שבטים. יש לציין כי בכתב ששלח ר"י בן אלפרא לר"ש דוראן ציין ד' שבטים, אולם במסעו שלו עצמו ציין לחמשה 'ראובן שמעון לוי יהודה ובנימין'. [4] ההדסים אינם נזכרים באיגרת הקודש. [5] כנראה שלא ידע מקום כולם, כי הסדר שמזכירם והתיאורים אינם נכונים.